"הייתי שחקן שקט במכבי תל אביב, אייל ברקוביץ' חשב שאני זר"

מגן העבר, יובל שפונגין, הוא ללא ספק אחד השחקנים הלא מוערכים בכדורגל הישראלי. שפונגין, שהועלה לבוגרים בקבוצת "הגלקטיקוס'" בצהוב, שיחק לאחר מכן גם בעונת הטרבל של מכבי תל אביב ואף זכה פעמיים בגביע המדינה בקפריסין.

מעבר לזה, הוא שימש כקפטן נבחרת הנוער, שיחק באליפות אירופה עם הנבחרת הצעירה, ונכנס להיסטוריה עם 27 הופעות בנבחרת הבוגרת. נכון, הוא לא היה מוכשר כמו אייל ברקוביץ', יוסי בניון או ערן זהבי, אך שפונגין נחשב לאחד השחקנים המשמעותיים במכבי תל אביב בעשור הקודם.

בחמש השנים האחרונות מאז פרישתו, הוא בחר להמשיך בכדורגל ומשרת כיום כעוזר מאמן בהפועל פתח תקווה תחת עומר פרץ. "ההכנות לליגת העל טובות", הוא מספר בראיון מיוחד ל"ישראל היום". "חזרנו ממחנה האימונים שהיה טוב, עם הרבה עבודה, ובנינו סגל טוב. עם עוד קצת שיפוצים יהיה עוד יותר טוב".

מה נותן לך אופטימיות לקראת העונה הקרובה?

"שילוב של הצוות המקצועי וסגל השחקנים נותן לנו המון ביטחון להמשך הדרך. יש כאן שחקנים עם אישיות טובה ויכולות גבוהות, ובמיוחד צוות מקצועי שנמצא שנה שנייה יחד עם ניר לוין שמוביל את הדרך ונותן לנו עזרה. אנחנו מקבלים הרבה תגובות חיוביות. כמובן, גם הקהל הנפלא של פתח תקווה שהוא חלק בלתי נפרד מההצלחה".

הקהל של פתח תקווה – השחקן ה-12?

"נתחיל מזה שזה מועדון אוהדים. האוהדים מעורבים בכל פרט ופרט, ובמיוחד הוועד המנהל. הקהל הזה הולך עם הקבוצה באש ובמים. הם עברו שנים לא פשוטות ועדיין נשארו נאמנים, ויש להם תשוקה אדירה לכדורגל. אני רואה את זה כל הזמן בעיר, גם כשאני פוגש אוהדים בבית ספר עם הילדים שלי. זה מרגש. המקום הטבעי של המועדון הזה הוא בליגת העל, ואני מאוד התחברתי אליו. אני כבר שנה חמישית כאן, ואני מאוד נקשרתי לאנשים".

ההחלטה לפרוש והתהליך שאחריה

שפונגין מספר על ההחלטה לסיים את קריירת המשחק שלו:"זה לא היה קל. לאחר שנים במכבי תל אביב עברתי לעירוני קריית שמונה ואז ירדתי לליגה א' להפועל כפר שלם. שם התאמנתי אצל עומר פרץ. זה מדהים ששיחקתי איתו, התאמנתי אצלו ועכשיו אני סוגר מעגל בצוות המקצועי.

"עלינו ליגה עם כפר שלם, ואז נפצעתי. היו לי לא מעט פציעות, וראיתי שאני כבר לא יכול לתת את מה שאני רוצה. אני מאוד טוטאלי בדרכי, ודורש מעצמי הרבה. כאשר זה לא עבד, אז לצערי פרשתי."

מה היה הקושי הגדול ברגע הפרישה?

"וואו, זה היה קשה. אהבתי את היום-יום בכדורגל: את חדר ההלבשה, את שגרת האימונים, את החיים עם השינה והאוכל בכדורגל, ופתאום יום אחד אתה כבר לא הולך לאימון. הייתי הרבה זמן עם עצמי, וזה התחיל להתבשל עם הפציעות. כשהפכתי למאמן, זה היה מוזר. הפרסום אף פעם לא עניין אותי, אבל החוויה הזאת של להיות חלק מהמשחק הייתה חסרה לי".

האם מיצית את מלוא הפוטנציאל שלך בכדורגל?

"כן, אני חושב. כדורגל זה מלא יח"צ ושיווק, ואם הייתי יכול לחזור אחורה, אולי הייתי עושה דברים אחרת. אבל בסופו של דבר, אני חושב שעשיתי את המקסימום. הייתה לי עבודה עם פסיכולוג ספורט, מאמן אתלטיקה, והיו לי קשיים, אבל אם אני חושב על ההישגים שלי – במיוחד ההופעות בנבחרת ישראל – אני מרוצה".

על הכוכבים ששיחקו איתו מספר שפונגין: "בשנתון שלי היו לא מעט כוכבים שהמשיכו אחרי, וזה עוד יותר קשה לפרוש כשאתה מבין שאתה לא כזה זקן. היו כאלה ששיחקו עוד ארבע או חמש שנים אחרי".

מה היתרון שלך בתפקיד המאמן?

"היתרון שלי הוא שאני יורד לפרטים הקטנים. כל הניסיון שלי בהגנה תורם לי יותר ממאמנים אחרים שאין להם את הידע הזה. גם היום, אנחנו מחלקים את הקבוצה לחוליות, ואני עובד עם שחקני הגנה.

"בנוסף, אנחנו עושים עריכות וידאו, ואני מרגיש אופטימי לקראת העונה הבאה כי הצוות מקצועי מאוד ומוכן להשקיע גם אחרי האימונים. יש לי גם חיבור נהדר עם השחקנים, וזה יתרון גדול".

מה דעתך על המעבר לשמונה זרים בכדורגל הישראלי?

"אני לא מבין את המתווה הזה. אני בעד שחקן ישראלי. אני זוכר שבתקופה שלי בקפריסין היו המון זרים, ובכל זאת שיחקו שם 7 קפריסאים. אני מבין את הרצון של הקבוצות הגדולות להתחזק לקראת המאבקים האירופיים, אבל לא על חשבון השחקן הישראלי".

"היה כיף גדול בקפריסין"

על הקריירה בחו"ל מספר שפונגין: "נהניתי מאוד. היה לי כיף לשחק במועדון גדול בקפריסין, וזכיתי בשני גביעים. זה חישל אותי. אחר כך עברתי לבלגיה, ושם הייתה רמה גבוהה, אבל לצערי הקבוצה ירדה ליגה, וחזרתי לישראל".

"זאת הייתה עונה שנייה שלי בבוגרים, ואני זוכר שאייל ברקוביץ' חשב שאני שחקן זר כי הייתי שקט ולא דיברתי הרבה. עבורי, זה היה מהפך לשחק עם כוכבים גדולים כמו אייל ויוסי בניון, אבל הבעיה הייתה שהייתה המון אגו בצדק, ולא היה איזון".

האם היית ממליץ לערן זהבי לפרוש עכשיו?

"קשה לי להמליץ לו. לי אמרו שאני יכול לשחק כמה שאני רוצה, אבל זה אינדיבידואלי. אם יש לו את האנרגיות והרצון, אז עדיף שימשיך, אבל בגיל שלו, קשה להישאר ולהמשיך לשחק הרבה זמן".

שיחקת עם אחיך. איך זה היה?

"וואו, מרגש. אני חושב שהייתה לי השפעה גדולה על הקריירה שלו. אני שחקן ותיק ממנו, וכשהוא התחיל לשחק כדורגל, אני כבר הייתי במכבי תל אביב ובנבחרת ישראל. הוא מאוד מוכשר, אולי קצת פספס, אבל הוא נהנה ממה שהוא עושה ומתפרנס ממנו

שאלות קצרות

המאמן שהכי השפיע עליך?
"בגילאים הצעירים זה היה זאביק זלצר. הוא שינה אותי מקשר אחורי למגן ימני, ואני חייב לו את הקריירה".

השחקן הכי טוב ששיחק איתך או נגדך?
"איתו – אייל ברקוביץ', יוסי בניון, אבי נמני. נגדו – כריסטיאנו רונאלדו. היה לי קשה מול שחקנים מהירים כמו ארון לנון".

*רגע השיא בקריירה?
"ליגת האלופות, בישול בגמר גביע בקפריסין, ובישול בליגה האירופית. אבל הכי ריגשו אותי ההופעות בנבחרת ישראל".

הקבוצה הישראלית הכי טובה ששיחקה בליגת האלופות?
"מכבי חיפה עם יצחק שום ושחקנים כמו איגביני יעקובו וג'ובאני רוסו".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

חושב על סגירת מעגל עם מכבי תל אביב?
"יכול להיות. מכבי תל אביב זה הבית שלי, ואחרי שפרשתי היו גישושים. אם זה יקרה, אני מאוד קשור למועדון".