בצל החשש מפערי הרמות והשיח הטעון סביב המשחק באתונה, הפועל באר שבע עלתה אמש (חמישי) על כר הדשא באצטדיון איה סופיה המלא בקהל עוין ובדגלי אש"ף ללא רגשי נחיתות כלל. כבר מהדקה הראשונה יכולנו לראות שהקבוצה התעלמה מרעשי הרקע, וביקשה להוכיח שאחת משתי הקבוצות הטובות בישראל (יש שיגידו הכי טובה) לא מתכוונת להתבזות מול אף אחת.
למרות שהפערים המקצועיים כמעט ולא היו קיימים במהלך המשחק, הפערים הפיזיים בלטו משמעותית, בעיקר לאור העובדה שהקבוצה עלתה עם שני זרים בלבד וללא השחקן הכי פיזי ומשמעותי שלה - לוקאס ונטורה. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במצבים הנייחים, שם ראינו שליטה מלאה ברחבה של "חיות רעות" שהקדימו אותנו בכל כדור גובה. כל מצב כזה החסיר פעימה מהלב שכן הוא נחשב לחצי גול. והחשש היה מוצדק, שכן גם השער שספגנו לבסוף היה ממצב נייח למרות עצירות קודמות טובות של ניב אליאסי.
המשחק אתמול הוכיח שוב שהדרישה של אלונה להגדלת כמות הזרים בליגה היא מוצדקת. למרות שאנחנו לא הצלחנו עדיין להגיע למכסה מלאה, אנחנו עוד נגיע לשם. יכול להיות שהעיכוב הזה יעלה לנו בקמפיין אירופי חשוב השנה, אבל לטווח הארוך זה ישתלם. בכלל, הביקורת על אלונה ברקת מצד כל מני גורמים אינטרסנטיים סביב הנושא הזה היא מביכה. הרי כולנו רואים ומבינים את הקושי הקיים בהחתמת זרים איכותיים במצב הגיאופוליטי שבו נמצאת ישראל. אז בואו, תעשו טובה. תתעסקו בעניינים שלכם.
מבחינה מקצועית הופתענו לראות את א.א.ק אתונה פחות יוזמת ומחזיקה בכדור ומחכה בעיקר לצאת להתקפות מתפרצות ולנצל טעויות. התפתחות המשחק הובילה לשליטה ארוכה דווקא שלנו, אבל כאמור הפערים הפיזיים היו ניכרים. הפועל באר שבע התקשתה לפרוץ את ההגנה החזקה של היוונים ולייצר מספיק מצבים לשער. נכון לכרגע איגור זלטאנוביץ' עוד לא התחבר, דן ביטון לא בא לידי ביטוי כמעט כלל, ולמרות המשחק הטוב של קינגס קאנגווה בעיקר במחצית הראשונה, הוא לא איים מספיק על השער. טוב, בכל זאת הוא היה כמעט בכל מקום במגרש וניסה לכסות על ההיעדרות של ונטורה. בשורה התחתונה יש לנו כרגע בעיה בהתקפה.
מצד שני, בהגנה המצב שלנו היה טוב יותר והחולייה האחורית התמודדה בצורה טובה מאוד. הרביעייה שהורכבה כולה משחקנים תוצרת כחול לבן עמדה בכבוד מול שמות נוצצים ושחקנים מהירים ופיזיים בהרבה. כן נרשמו כמה ניסים ברחבה במהלך המשחק, אבל בסך הכך אין תלונות.
הסיפור עוד לא נגמר, הכל יכול להיות לקרות במשחק הבא. ברור שבמצב אופטימלי אם המשחק היה בטרנר היינו הרבה יותר אופטימיים לגבי הגומלין, אבל אם נגיע עם נחושים כמו אתמול ונעלה את הרמה בהתקפה, אפשר לעשות את זה.
אם נודח מהקמפיין האירופי זה יהיה כישלון מקצועי ואכזבה קשה, אבל זה לאור ההדחה המיותרת מול לבסקי סופיה בשבוע שעבר. שם היינו עדיפים בהרבה ותחושת הפספוס לא מצליחה להיעלם. יחד עם זאת, נצטרך להיכנס לפרופורציות. פתיחת העונה הפחות מוצלחת באירופה היא לא מראה למה שאנחנו הולכים לראות השנה בליגה, ומי ששכח - שייזכר בעונה שעברה.
לסיום, צריך להוריד את הכובע גם בפני 250 האוהדים המרגשים והאמיצים של הקבוצה שטסו לתמוך בה למרות האיומים סביב המשחק. ההגעה שלהם למגרש לוותה אמנם תחת מעטה חשאיות ותוכננה כמבצע צבאי, אבל הנוכחות שלהם ביציע הורגשה גם מבעד למרקע הטלוויזיה. כל הכבוד למי שחרט על ליבו את הסיסמא האמיתית והיחידה שחשובה - לעולם לא תצעדי לבד.
