"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
זלזול מתמשך: הגדולות מליגת העל ירוויחו - שאר הכדורגל הישראלי ייפגע
מנהלת הליגות הודיעה על חזרתה של הליגה הארצית החל מ-2026/27, אך עם שש קבוצות בת - זו תהיה ליגה שתשרת בעיקר את הקבוצות המובילות ולא קבוצות קהילתיות עם קהל • בישראל צריכים להבין: לא כל מה שקורה בגרמניה וספרד, צריך ליישם גם בארץ • דעה
אלונה ברקת ויעקב שחר. צילום: אורן בן חקון

זלזול מתמשך: הגדולות מליגת העל ירוויחו - שאר הכדורגל הישראלי ייפגע

מנהלת הליגות הודיעה על חזרתה של הליגה הארצית החל מ-2026/27, אך עם שש קבוצות בת - זו תהיה ליגה שתשרת בעיקר את הקבוצות המובילות ולא קבוצות קהילתיות עם קהל • בישראל צריכים להבין: לא כל מה שקורה בגרמניה וספרד, צריך ליישם גם בארץ • דעה

ישראל סרנגה
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

השלטים מתחלפים, השמות משתנים, אבל בליגות הנמוכות של הכדורגל הישראלי דבר אחד לא משתנה: הזלזול. הוכחה נוספת לכך קיבלנו עם אישור מנהלת הליגות על שינוי מבני, לא פחות ממהפכני, שייכנס לתוקפו החל מעונת 2026/27וכולל את חזרת הליגה הארצית.

על הנייר, מדובר במהלך ניהולי לטיפוח שחקנים צעירים וייעול מבנה הליגות. בפועל, מדובר במהלך שצפוי לחולל נזק דווקא למי שכדורגל הוא עבורם הרבה יותר ממשחק: הקהילות המקומיות, המועדונים השורשיים, השחקנים שגדלו בשכונה והקהל שעדיין מגיע, גם בלי תקציבי עתק.

הליגה הארצית החדשה אמורה לכלול 18 קבוצות, כאשר מתוכן עד שש קבוצות בת של מועדונים מליגת העל. הקבוצות הללו יורכבו משחקנים עד גיל 23 (ועם כמה חריגים), יורשו לרשום שחקן זר אחד, לא יזכו לתקצוב, לא ישתתפו בגביע המדינה ולא יוכלו לעלות לליגת העל. המטרה המוצהרת: לאפשר לשחקנים צעירים להשתפשף ברמות תחרותיות גבוהות יותר, מבלי ״לבזבז״ דקות משחק יקרות בליגה הראשונה. נשמע הגיוני. עד שמבינים על חשבון מי זה קורה.

ניקח כדוגמה את הפועל רמת גן והפועל ראשון לציון. שני מועדונים עם קהל, היסטוריה, קהילה ו-DNA מקומי, שיכולים למצוא את עצמן בליגה הארצית החדשה. עכשיו תדמיינו את הקבוצות האלה נאבקות על הישארות בליגה, רק כדי למצוא את עצמן נופלות - לא כי לא היו טובות מספיק, אלא כי קבוצה שנועדה לשמש חממה לשחקני סגל של מועדון מליגת העל עקפה אותן בטבלה. בלי אוהדים, בלי מטרות אמיתיות, בלי אחריות ציבורית. פשוט כי זה מה שהמבנה החדש מאפשר.

כל מועדון שעמל במשך שנים כדי לשרוד, לייצג ולהיות הרבה יותר מ-11 שחקנים, עם קהל, היסטוריה ותרבות שנטען בתוך הערים והשכונות, עלול להפוך לשק החבטות של קבוצות פיתוח נטולות קהל, תקציב או מחויבות אמיתית.

הכנסת קבוצות בת לליגה מקצוענית היא לא רעיון חדש. באירופה הוא קיים כבר שנים. אבל גם שם, ברוב המקרים, הוא שנוי במחלוקת. בספרד למשל, קבוצות בת משחקות בליגות המקצועניות אבל לא יכולות לעלות ליגה או לשחק מול קבוצת האם. בגרמניה המודל קיים בעיקר בליגות האזוריות ולא בכל הרמות. ובכל מקרה, המדינות הללו נהנות ממערך תשתיות, נוכחות קהל ותמיכה תקציבית שונה לחלוטין ממה שיש כאן. בישראל, ההעתקה הזו נראית תלושה מהמציאות ובעיקר מנותקת מהשטח.

אוהדי הפועל רמת גן, צילום: אלן שיבר

זה לא רק עניין של ספורט, אלא עניין של גישה. מה אומר מבנה הליגות החדש על היחס שלנו לקבוצות מהפריפריה? מה הוא משדר לקבוצות עם היסטוריה, ששייכות לערים קטנות או לשכונות גדולות? האם בעתיד גם הן תיאלצנה להפוך ל״קבוצות בת״ של מועדונים עם תקציבי עתק רק כדי לשרוד?

מעבר לכך, מדובר בבעיה תרבותית: ליגת כדורגל לא נועדה להיות חממה סגורה לפיתוח שחקנים. היא אמורה להיות תחרותית, רגשית וקהילתית. מקום שבו מועדונים נאבקים על נקודות, שחקנים נותנים את הדם והאוהדים חולמים. לא עוד שלוחה טכנית של מועדון עשיר מהמרכז.

אם כל כך חשוב לטפח שחקנים צעירים ויש מקום לדון בזה ברצינות, אפשר לעשות את זה במנגנונים אחרים, בין היתר באמצעות הגדלת סגלים, מתן מענקים לקבוצות שמשלבות שחקנים צעירים, הקמת מסגרות תחרותיות ייעודיות עם מדדים מותאמים. לא באמצעות דחיקה של מועדונים אמיתיים מהזירה.

שחקני מכבי חיפה, צילום: מכבי חיפה, האתר הרשמי

מנקודת המבט של המועדונים המבוססים על קהילתיות, מדובר ברגרסיה. הם עומדים עכשיו בפני מציאות שבה קבוצה נטולת קהל ומסורת יכולה לדחוק אותם החוצה, פשוט כי היא משמשת כלי טקטי עבור קבוצת ליגת העל. עיר כמו דימונה או עפולה עלולה לראות את קבוצת הדגל שלה נדחקת החוצה, רק כדי לפנות מקום לבנימכבי חיפהעד גיל 23. כמה שנים עוד ייקח עד שלא נוכל להבדיל בין ליגה מקצוענית לאקדמיה סגורה?

ואולי זו השאלה שכולנו צריכים לשאול: האם אנחנו רוצים ליגה שנראית טוב באקסלים, או ליגה שיש לה לב ונשמה?

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

הכותב הוא חובב ליגות נמוכות, יועץ תקשורת ולשעבר דובר סקציה נס ציונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...