עידו אקסברד הוא שם מוכר במחוזות הכדורגל הישראלי. הוא גדל במכבי ת"א ושיחק גם בהפועל ת"א, שלה סייע לעלות ליגה בסיום עונת 2017/18, במכבי נתניה, בהפועל פ"ת, במכבי אחי נצרת ובעוד שורה של קבוצות, שהאחרונה שבהן היתה מכבי יבנה.
המקצוע שהוא כל כך אוהב הביא אותו כמעט לכל מקום בארץ הקודש, לכל מגרש. מגיל צעיר הוא נחשב חלוץ מוכשר, ואף שלא זכה בתארים יוצאי דופן, הוא תמיד שמח בחלקו.
אקסברד עבר הרבה עד גיל 36 - אבל מה שעבר עליו מחוץ למגרש בחודשים האחרונים ילווה אותו עד יומו האחרון. השפעת שבה חלה בינואר האחרון, שהידרדרה במהירות לכשל ריאתי (ARDS) ולסכנת חיים ממשית, הפכה אותו למקור השראה עבור רבים, כולל קולגות ששיחקו איתו לאורך השנים.
"הכל התחיל אחרי משחק נגד מ.ס דימונה. כבר בדרך הביתה הרגשתי לא טוב", הוא מספר ל"ישראל היום". "האמת היא שלא הבנתי בכלל שהמצב מחמיר. חשבתי שאני פשוט לא מרגיש טוב, ושזה יעבור. אבל אז הגעתי למצב שלא היה לי זמן לשאול שאלות. מהרגע שהגעתי לבית החולים ועד שהרדימו אותי עברה בקושי חצי שעה. כשהתעוררתי אחרי ימים ארוכים, התחלתי לקלוט איפה אני. לא רץ לי משהו בראש, אלא רק ניסיתי להבין מה קרה ומה צפוי לקרות. עם זאת, תמיד האמנתי שיהיה בסדר".
אקסברד, שלא מפסיק לעבד את החוויה הקשה, כבר חזר לביתו, לאישה ולילדים, אבל עדיין נאלץ לישון בבית החולים כל לילה. במבט לאחור, אפשר לומר היום כי לאקסברד היה מזל גדול. בתחילה רופא המשפחה אבחן שמדובר בשפעת ונתן לו מרשם, וגם צילום החזה קבע שהבדיקות תקינות ושלא צריך לדאוג יתר על המידה. אך ההידרדרות היתה מהירה.
הוא הובהל לאיכילוב, ושם מייד גילו סימני מצוקה נשימתית חריפה. הוא חובר למכשיר אקמו, שמחליף את תפקודי הלב והריאה, ועברו שבועות ארוכים עד שתפקוד הלב, הריאות והכליות שלו השתפר.
עם זאת, הדרמה נמשכה. זמן קצר לפני שנותק מהאקמו, הסטורציה של אקסברד היתה נמוכה ומצבו לא היה יציב. התברר שמדובר בזיהום. לאחר מכן אקסברד הועבר באופן דחוף למרכז הרפואי שיבא, מכיוון שזהו אחד משני המרכזים הרפואיים היחידים בישראל שבהם נערכים ניתוחי השתלת ריאה. באורח נס הוא נמצא מתאים, ועבר השתלה בניתוח שארך כעשר שעות, שאחריו הוא היה מורדם ומונשם למשך זמן רב.
כבר שנים אתה ספורטאי, מתאמן קבוע, פעיל פיזית. היה סימן מקדים כלשהו למה שעברת?
"לא היה לי שום סימן אזהרה שמשהו כזה עומד לקרות. הייתי אדם בריא, שכאמור מתאמן באופן קבוע עם עצימות גבוהה, בלי מחלות רקע. אפשר לומר עכשיו, וגם זה מה ששמעתי מהרופאים, שמדובר במקרה של אחד למיליארד".
איך מה שקרה משפיע עליך כיום ולקראת העתיד?
"אני נמצא בתהליך התאוששות, אבל היו הרבה רגעי משבר, הרבה עליות וירידות. רוב הזמן אני עסוק בשיקום, ולא במה היה ולמה. השכיבה הממושכת גרמה לי להתחיל הכל מהתחלה, ממש כמו תינוק. למדתי לעשות דברים מחדש - אכילה, ישיבה בשירותים.
"במשך תקופה ארוכה הייתי עם חיתול. איבדתי אצבעות בידיים וברגליים, ויש לזה עוד השלכות שאני ממש לא רוצה להיכנס אליהן. בשיקום לאחר ההשתלה שעברתי, וגם כיום, בעיקר עובדים איתי על חיזוק הגוף ועל התחושה באצבעות שנפגעו".
"אין בי פחד מכלום"
אקסברד קיבל אהבה גדולה לאורך כל התקופה שבה היה מאושפז. קולגות ושחקנים רבים היו בקשר עם משפחתו והתפללו מרחוק, כי אסור היה לבקר אותו. מי שהיה צמוד אליו ועדכן בשיפור שלו היה חברו הקרוב, שוער העבר אבי איבגי, שבאפריל האחרון העלה פוסט ובו שיתף: "אחרי חודשים בין חיים למוות, עידו התעורר לחיים בזכות התפילות שלנו רגע־רגע, שעה־שעה, ובזכות האמונה האמיתית שבורא עולם עושה את הכי טוב בשבילנו, גם כשזה לא נראה באמת!".
אקסברד משתף: "מכיוון שהייתי מורדם לתקופה, לא היה לי מושג על התמיכה שקיבלתי. כשהבנתי מה קרה סביבי - זה חיזק אותי מאוד, וזה עוזר לי גם כיום בשיקום".
מה שקרה הכניס בך פחד?
"האמת היא שאין בי פחד מכלום. כבר אמרו לקרובים שלי ארבע פעמים שאני לא שורד את הלילה - והכל בסדר. אני מאמין שהדברים ישתפרו מכאן והלאה".
מה הסיכוי שנראה אותך חוזר לבעוט בכדור במגרשים?
"לחזור לשחק כדורגל? כרגע אני עסוק רק בשיקום".
כבר כמעט שנתיים ישראל חווה את הימים הכי קשים בתולדותיה. מה שקרה לך יכול לתת להכניס אנשים לפרופורציות?
"מי שרוצים לקבל פרופורציות לחיים - שיגיעו לבניין השיקום בשיבא, יעשו סיבוב במחלקות ויחזרו הביתה. אני בטוח שכבר בדרך לרכב יירד לאנשים האסימון".
איפה נראה את עידו אקסברד בעוד חמש שנים?
"חמש שנים? כל מה שאני חולם עליו זה להיות בבית, מאושר עם אשתי והילדים שלי, ואולי לצאת לחופשה מפנקת".
