"רציתי לשחק יותר במכבי תל אביב, מקווה להיות שחקן משמעותי בהפועל באר שבע"

אילון אלמוג קיצר את חופשת הקיץ שלו לקראת החזרה לאימונים עם הפועל באר שבע. חצי עונת השאלה בהפועל ירושלים, במהלכה הבקיע חמישה שערים, הספיקה לו כדי "לחזור רעב ולחכות שהליגה כבר תתחיל", לדבריו. בדרך כלל, שחקנים מעדיפים לנצל את החופשות עד הרגע האחרון, אבל בגיל 26, נראה שהחלוץ שגדל במכבי תל אביב מבין שהעונה הבאה תהיה אחת החשובות בקריירה שלו.

בראיון מיוחד ל"ישראל היום" הוא אומר: "הייתי צריך את החופש לגוף ולנפש אחרי עונה קשה ואינטנסיבית. שלושה חודשים מהעונה הזאת הייתי בשיקום מקרע בצולבת ושני המיניסקוסים, אז חוויתי תקופה של אימונים וחזרתי כעת לב"ש. הזמן הזה לנקות את הראש היה חשוב כדי להכין את "המכונה" לעונה הבאה. יש מאמנים שמלווים אותי, עוד שבועיים חוזרים לאימון ראשון, באמצע יולי כבר משחק באירופה, הדבר הכי חשוב לי הוא להגיע מוכן".

יהיה נכון לומר שאתה רוצה לחזור להיות שחקן משמעותי בהפועל באר שבע?

"חד משמעית. לפני שיצאתי להשאלה, הייתה לי שיחה עם רן קוז'וך. אנחנו בקשר טוב, גם כשיצאתי הכל היה בסיכום בנינו. הקבוצה רצה, חזרתי מפציעה אז הלכתי לקבל דקות משחק כדי לחזור טוב יותר ומשמעותי, כמו שהמועדון ואני רוצים. אני רוצה להיות שחקן משמעותי בהפועל באר שבע, זאת המטרה".

החזקת להם אצבעות בגביע המדינה ובמאבק האליפות?

"רציתי לשחק במוקדמות ליגת האלופות, אבל נסתפק בליגה האירופית. אבל ברצינות, באר שבע עשו עונה מטורפת, גם בניית הסגל הייתה טובה. הייתי באימונים, הכל היה מתוקתק, קצב גבוה. לא היה לי ספק שהם ירוצו עד הסוף. הם הגיעו מרחק משחק אחד מאליפות וגביע, באסה שזכו רק בגביע. בעזרת השם נתחרה שוב בעונה הבאה ואני רוצה להיות חלק מזה".

אלונה ברקת מימשה עליך את האופציה בזמן שישבת בבית עם קרע בצולבת, זה אומר משהו.

"יש לי צמרמורת כשאתה אומר לי את זה. אלונה דיברה איתי והדברים נעשו בשיחות בנינו. זה מוערך מאוד. היא קנתה אותי בהרבה כסף וכל כך התבאסתי כי שיחקתי רק חמישה או שישה משחקים וישר נפצעתי. לאבד שנה מהחוזה זה לא פשוט ומה שהיא עשתה זה הדבר הכי טוב בשבילי. מה שהיא עשתה זה מוערך. היא ראתה איך אני עובד והייתה מדברת איתי, מתקשרת וזה משהו שלא חוויתי בעבר. אמרתי לה שאני כבר רוצה להבקיע גול בטרנר ושנחגוג יחד. היא אמרה לי את זה בשיחה כשהייתי פצוע, אבל בשביל דברים טובים צריך לחכות".

מצד שני, אתה כבר בן 26 וכשהיית צעיר בנבחרות הצעירות, הציפייה הייתה שתהיה היום במקום אחר לגמרי ולא בטוח שהפציעה היא הסיבה.

"לגמרי לא. בנבחרות הצעירות יש לי המון הופעות, 57 אם אני זוכר נכון, ו-25 גולים. אם היית שואל אותי בגיל 17, אם בגיל 26 זה יהיה המצב שלי, לא שחלילה אני מתלונן, אז הייתי חושב שאהיה במקום אחר. אבל זה מה שאלוהים תכנן עבורי ואני מקבל הכל באהבה. רציתי לשחק יותר במכבי תל אביב ואולי דברים היו מסתדרים יותר. יצאתי גם לחו"ל ודברים לא הסתדרו גם שם. עכשיו אני בגיל מצוין ומרגיש שהפריחה שלי תגיע".

רכשו אותך בהרבה כסף ואז מגיעה הפציעה בברך, מה זה עשה לך?

"וואו, הגעתי לבאר שבע ושיחקתי רק שישה משחקים, הספקתי להבקיע שער ליגה אחד בטרנר נגד סכנין ואז נגד מכבי תל אביב בטרנר נכנסתי בחילוף ואחרי דקה וחצי קרתה הפציעה. הרגע הכי קשה היה אחרי ה-MRI, כי לא עברתי פציעה עד הצולבת. לא דמיינתי שזה מה שקרה, חשבתי אולי מיניסקוס. בכיתי יום שלם. חזרתי הביתה ובלילה ישנתי אצל ההורים, הייתי ער באחת בלילה ואמא שלי ראתה אותי ובכתה. מכאן נשבעתי שאני לא בוכה יותר ולקחתי את זה כאתגר לחיים. אמרתי לעצמי 'זהו, אתה לא מביא את זה יותר הביתה' וזה מה שעשיתי. זו פציעה שביגרה אותי, עשיתי לעצמי לו"ז מסודר, טיילתי יותר עם החברה והמשפחה, נסעתי לחו"ל טיפה. לקחתי את זה למקום טוב".

בחצי העונה האחרונה, אלמוג התאחד עם זיו אריה, מי שאימן אותו בעבר במחלקת הנוער של מכבי ת"א וכמושאל בבית"ר תל אביב. הוא החל את הקריירה במכבי תל אביב, שם רשם 111 הופעות, כבש 18 שערים ובישל 17, הספיק לצאת להשאלה בהפועל חדרה (4 שערים) וכאמור, תחת זיו אריה בליגה הלאומית. העונה, למרות שהיה אחרי פציעה, בינואר היו עליו לא מעט הצעות מליגת העל, כולל אחת מהפועל חיפה, אבל אלמוג הלך לבירה ואינו מתחרט.

"זיו העלה אותי לנוער במכבי תל אביב ובגלל ההיכרות איתו הלכתי להפועל ירושלים", הוא מסביר, "בכל פעם שהיה דיבור שאצא להשאלה, זיו רצה אותי אצלו. אחרי הפציעה הגיע ינואר ולא ידעתי אם קבוצות יפחדו לגעת בי, היה לי חשש באופן טבעי, אבל אי אפשר לדעת מה אחרים חושבים. פחדתי שאם לא אשתלב בבאר שבע, אז מה יגידו מהצד?. טעיתי, כי בסוף הרבה קבוצות רצו אותי. בשיחה עם זיו ושי אהרון ידעתי שאלך לשם. אני בקשר מדהים איתם. ידעתי שזיו ייתן לי מקום לבטא את עצמי וזה בדיוק מה שקרה. זיו אריה החזיר אותי לבמה המרכזית. חמישה גולים ב-14 משחקים, אבל בלי קשר לגולים, הרגשתי מאוד דומיננטי, משמעותי. אחרי שנה שאתה רואה כדורגל בטלוויזיה, חזר לי החיוך לפנים".

עם יד על הלב, חמישה גולים ב-14 משחקים, יכולת הרבה יותר?

"גם אני אמרתי להם שאני לא מאמין שהבקעתי רק חמישה גולים, יכולתי לעשות עוד ארבעה בכיף. יש לי ביקורת עצמית גבוהה וצריך להחזיר בעונה הבאה".

אחד האירועים הזכורים היה שזיו אריה הוציא אותך במחצית מול מכבי חיפה במצב של 0:2 בסמי עופר אחרי שהבקעת צמד. מה עבר עליך באותו רגע?

"זה היה משחק רביעי שלי אחרי הפציעה, צמד בסמי עופר ולא כל אחד זוכה לזה. הרגשתי חם, שאני לוקח את הכדור הביתה עם שלושער ואתה יורד למחצית, 0:2 לנו, אף אחד לא ציפה לזה, בטח לא אני. לא עבר לי אפילו בקצה המחשבה שזיו יחליף אותי כי אף אחד לא מוחלף במצב כזה. לדעתי לא היה צריך להחליף אותי. הייתי בהלם, מלמלתי מילים כמו 'מה? למה?' ואמרו לי להיות רגוע. מצד שני, לא התלהמתי, אני מכבד אותו והוא זה שהחזיר אותי לעניינים אז אני מוקיר תודה על זה. עצרתי את הכעס ובסוף המשחק, כשבאתי לראיון הוא אמר לי 'אתה יכול להגיד עלי מה שאתה רוצה' אבל ידעתי להעריך אותו ונשארתי מאופק".

הפסקת לצאת לפני כן לחצי עונה בהארטברג האוסטרית, מה לא עבד שם?

"בחמש אחר הצהריים הכל נסגר. אתה נמצא בחור ואין עם מי לדבר, מקום שנמצא שעה וחצי מווינה. הייתי נוסע לשם הרבה, אבל היה לי קשה. הקבוצה לא התאימה לי מקצועית. היינו קבוצה שרוב הזמן מתגוננת והרגשתי שאני עושה רק הגנה ויחד עם הקושי מחוץ למגרש, זה מאוד הפריע לי. כשחזרתי, הייתה לי אפשרות לחזור רק למכבי תל אביב. זאת הייתה סיטואציה מורכבת"

"אמנם דיברתי עם מורן מאירי וברק יצחקי וחזרתי, אבל דברים לא הסתדרו מבחינה חוזית. היה לי חשוב החיבור עם המאמן דאז עם אייטור קראנקה, אנחנו אפילו בקשר עד היום. אני מאוד מעריך אותו והתבאסתי שהוא עזב. הייתה עוד עונה של פספוס, דברים שמתפקששים. הלכתי בספטמבר וחזרתי בינואר לקבוצה שרצה. עשיתי בעונה הזאת חמישה שערים, אבל יכולתי להוציא ממנה הרבה יותר".

במבט קדימה, מה המטרות שאתה מציב לעצמך לעוד שנתיים מהיום?

"להיות אחד השחקנים הטובים בליגה ואם לא כאן אז לצאת ולהיות ליגיונר. יש לי פצע מאוסטריה ואני רוצה לתקן, להגשים חלום ולשחק בחו"ל, במקום טוב יותר ולהגיע לנבחרת הבוגרת כשחקן מפתח, זה היה החלום הכי גדול שלי. מגיל 14 עד 22 לא פספסתי אימון או זימון בנבחרות. תמיד הייתי שם, גם קפטן. חשוב לי ללבוש את חולצת הנבחרת, חולם על זה בלילה. חשבתי שזה יקרה מזמן, זה החלום הכי גדול. ברוך לי שכדי להגיע לכל זה, אצטרך להיות הכי טוב בהפועל באר שבע בעונה הבאה ולהצדיק את האמון בי".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות