ב-24.1.2025 הגיע איתמר שבירו למשרדי הפועל תל אביב כדי לסכם על מעברו ממכבי נתניה. הכל היה צריך לקרות מהר, לא רק כי מדובר היה בסוף חלון ההעברות, אלא כי החלוץ רצה להספיק להגיע לקברו של אביו רוני ז"ל, אוהד אדום, שנפטר שנה בדיוק קודם לכן לאחר מאבק במחלה קשה.
אחרי אחת התקופות המורכבות והקשות בקריירה שלו, הגיעה החתימה בהפועל וסגירת המעגל הפרטית של שבירו, שבראיון מיוחד ל"ישראל היום", מדבר על הכל. "כל המשפחה שלי אוהדת את הפועל תל אביב וזו הייתה סוג של סגירת מעגל", הוא מספר, "זאת הייתה שנה קשה והכל נפל עלי בנתניה, כלום לא התחבר, גם בכדורגל וגם מחוץ למגרש. אחרי שחתמתי בהפועל עליתי לקבר של אבא וסיפרתי לו, זה היה משהו שקשה להסביר".
לא הרבה ידעו מה עובר עליך, דיברו רק על הקושי המקצועי במכבי נתניה. מה שקרה בחיים הפרטיים השפיע עליך?
"אבא שלי חלה כשהייתי בחצי השנה האחרונה בעירוני קרית שמונה. עד היום האחרון הוא היה במצב טוב, תיפקד ואנחנו מאוד קשורים אחד לשני. הייתי נוסע המון לדרום למשפחה כדי להיות עם אבא שלי בטיפולים. הראש לא יכול להיות נקי כשאתה יודע שהבן אדם הכי קרוב אליך בעולם מתמודד בסיטואציה הכי קשה. אתה טרוד כל הזמן.
"זה בא כשהכל היה טוב, הבקעתי יותר משלושים שערים בקרית שמונה, הגעתי לנבחרת וגם שם הבקעתי והוא היה מאושר, אלה הדברים שחיזקו אותי ואותו בתקופה הזאת. במכבי נתניה היה לי כל כך קשה עם כל הסיטואציה. לא רציתי להפיל עליו את מה שעובר עלי והבנתי שצריך לעשות את הדברים בכוחות עצמי. הייתי מקיים את השיחות הקשות עם אחי יונתן ולא עם אבא כדי לא להכביד עליו. אם אבא שלי היה יודע שרע לי אז הוא היה נקרע, הוא לא יכל לעמוד בזה שמשהו לא טוב לבן שלו".
למה בחרת דווקא בהפועל תל אביב בליגה הלאומית אם יכולת לשחק בליגת העל?
"קיבלתי המון הצעות, אבל ברגע שאליניב ברדה התקשר אלי ידעתי שאני רוצה לשחק בהפועל תל אביב. שיחקתי עם אליניב, אחר כך הוא היה מאמן שלי בבאר שבע ותמיד הייתה לנו כימיה טובה. הוא אמר לי 'אתה צריך רק ביטחון ואני אתן לך אותו ואת כל מה שצריך'. היו לי הצעות מקבוצות בפלייאוף העליון, אבל אמרתי שאני רוצה לשחק רק אצלו".
אליניב היה בשבעה של אבא שלי עוד כשהיה מאמן באר שבע וגם אז הוא רצה להחזיר אותי. גיא פרימור, כיום המנכ"ל של הפועל תל אביב היה אז גם בבאר שבע, אני מכיר אותו 14 שנים עוד מהתקופה שהיה שותף של אבי נמני הסוכן שלי. הכל התחבר לי, לא יודע להסביר איך, וזה דבר מרגש. לא האמנתי כמה עוצמות יש במועדון הזה שנקרא הפועל תל אביב. עכשיו אני מבין וזאת ההרגשה הכי מטורפת שיש. בכל אימון אני נהנה והקהל והמועדון הזה החיו אותי מחדש".
מה החיה אותך בהפועל תל אביב, הרי בסוף כדורגל זה לא רק חיבור למאמן וקהל?
"מצאתי מועדון שהוא משפחה אחת גדולה. צוות מקצועי עם ארבעה עוזרים, ארבעה אנליסטים, שני מאמני כושר, סלים טועמה מנהל קבוצה וזה ברמה שאם נופל לך ריס מרימים לך אותו. דויד עוזר המאמן הספרדי יושב איתי על וידאו כל השבוע ואני מחובר אליו, דושאן מטוביץ' הביא לי ווינריות, אביחי, שעבד איתי בבאר שבע, עזר לי הרבה, הכל יחד החזיר לי את הביטחון. גולים אני יודע לתת, אז הייתי צריך רק את הביטחון וכשזה חזר אז חזרתי לעצמי".
בחר לרדת ללאומית, למרות ביקוש בליגת העל
החיבור שעליו מדבר שבירו (27) תורגם לשישה שערי ליגה ושלושה בישולים מאז חתם בסוף חודש ינואר. לפני כן, במכבי נתניה, הוא מיעט לשחק. הפועל חיפה רצתה בו, קבוצות נוספות בליגת העל, אבל הוא כאמור, הלך לאן שהרגיש לו הכי נכון וזה הוכיח את עצמו.
"ברגע שהגעתי למכבי נתניה זה היה כשחקן מוביל", משחזר שבירו, "כשחתמתי, אמרו לי שאחד החלוצים הזרים הולך וברגע שזה לא קרה פתאום הייתי מחליף. אחר כך כשכבר תפסתי את מקומי תחת רן קוז'וך, שהוא מאמן מצוין, הכל נפתח לי ואז פיטרו אותו. אחריו הגיע גיא צרפתי שהלך עם חלוץ אחד וזה היה איגור זלטאנוביץ'. אז אתה מצאתי את עצמי שוב כמחליף".
אז למה בכל זאת פתחת את העונה עם מרקו בלבול?
"מרקו הגיע בשנה שעברה והמשחק הראשון היה נגד מכבי חיפה ברבע גמר הגביע, נתתי גול, הרגשתי טוב והוא אמר לי 'זו תהיה השנה שלך, סמוך עלי'. פתחנו עונה, הבקעתי בגביע הטוטו, גול נגד קרית שמונה במחזור הראשון, הכל נראה מדהים ובום, חוזר לספסל. כל שבוע הוא הכניס אותי לשיחות, אומר שייתן לי, אבל אני לא משחק. הפכתי מחלוץ נבחרת, הכי חם, לאחד שעולה מהספסל, אז ירד לי הביטחון.
"אחריו הגיע יוסי אבוקסיס שאני מאוד אוהב ומעריך. הוא היה מאמן שלי בהפועל באר שבע, אבל גם אצלו איגור זלטאנוביץ' שיחק לפני ואז הבנתי שאני צריך ללכת למקום שיחזיר לי אתה הביטחון, הרעב והרצון להתפוצץ מחדש. אליניב ברדה והפועל תל אביב באו לי משמיים. הקהל עזר לי ואין דברים כאלה. הכל קרה לטובה".
אתה מרוצה מהמספרים שלך בליגה הלאומית?
"מאוד מרוצה מההספק. אתה יורד לליגה לאומית והמשחק הוא שונה, צריך להתרגל. הסגנון של הקבוצה שונה. במשחק הראשון נכנסתי כמחליף ובישלתי. ליגה לאומית זה יותר מכות ופיזיות, פחות כדורגל. אני שמח שנפתח לי, חזר הביטחון ואני רעב ומחכה כל יום לאימון ולמשחק הבא. זאת תחושה שרק שחקן כדורגל יכול להסביר".
אתה תמשיך בהפועל תל אביב בעונה הבאה?
"נכון לדקה זו אני עוד לא חתום. יש למועדון אופציה, אני מאוד אוהב את הפועל תל אביב והייתי שמח להמשיך את מה שהתחלנו בליגת העל. הייתי במשך שנתיים סגן מלך השערים בליגת העל ואני מאוד רוצה שכל זה יתפוצץ עם הפועל תל אביב".
"הפועל ת"א שייכת לצמרת"
איך זה מרגיש לשחקן במועדון כמו הפועל תל אביב, אבל בליגה הלאומית?
"הפועל תל אביב לא קשורה לליגה הלאומית. המקום הטבעי של המועדון הזה הוא לא רק בליגת העל אלא בצמרת הכדורגל הישראלי וברור שזה אפשרי לחזור לשם. אני רואה את המועדון הזה, האנשים שמנהלים אותו, חדר ההלבשה הטוב והקהל, כל אלה חייבים להיות במקום הכי גבוה שיש.
"פגשתי את אדמונד ומואיז ספרא, אתה רואה אנשים רציניים, לא חסר כלום במועדון, הם רק רוצים להביא עוד ועוד, לא מחסירים כלום. השחקנים רק צריכים לעלות על המגרש ולשחק".
האוהדים כבר מדברים על גול בדרבי, קיבלת בטח כמה הודעות כאלה.
"קודם כל אני רוצה להצליח במועדון ושהוא יחזור לימים הגדולים שלו. זה מועדון שהוא טופ 3-4 בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. דרבי? אני ארצה לכבוש תמיד, לא משנה באיזה משחק, לשמח את האוהדים ולהצליח".
מה לדעתך אבא שלך היה חושב עכשיו, שהבן שלו עלה ליגה עם המועדון שאהד?
"הוא הכי מאושר בעולם. אם אני מחייך ועוד במועדון שהוא אהד, אז הכל טוב. אני בטוח שהוא רואה הכל ומחייך, שמח בשבילי".
