"מועדון גדול? להצליח בהפועל פתח תקווה ולהגיע לנבחרת זה גדול יותר"

ביום שני האחרון הפועל פתח תקווה שבה לליגת העל אחרי היעדרות של שנה. המלאבסים שנחשבים בעיני רבים לאחד המועדונים הגדולים בישראל, עמדו במטרתם תוך שהם מציגים לאורך כל העונה כדורגל מרשים, בלי תקציב גדול אבל עם בסיס של שחקנים צעירים ורעבים, שקיבלו את הדחיפה ממאמנם עומר פרץ.

לאחר שהשחקנים נרגעו מהחגיגות, הקפטן והשוער עומר כץ התפנה לשיחה על הקבוצה שהוא כל כך אוהב, העתיד, החיים המורכבים שיש לשוערים וגם על המפגש המרגש שהיה לו דקות אחרי שריקת הסיום מול בני יהודה במספר העלייה.

עומר, קודם כל, איך ההרגשה?

"זו ההרגשה הכי טובה שיש. אנחנו עוד מעכלים, עייפים מהחגיגות אך מרוצים. יש לנו חגיגה מסורתית שעשינו גם בעלייה הקודמת ב'אוטו בר' בפתח תקווה. אז זו הייתה חגיגה ספונטנית, הפעם לא. כנראה שיהיו חגיגות מתגלגלות עד סוף העונה".

אתה שיחקת עם הקבוצה גם בליגה א', מרגיש שאתה שחקן בית עבור הקהל?

"אין שאלה בכלל. אני לגמרי מרגיש שחקן בית. הקשר שלי עם המועדון הוא משהו יוצא דופן ואני מאוד שמח שהגעתי למעמד הזה. אני מסיים עונה חמישית כאן. זה ממש כיף ואני גאה להיות קפטן של המועדון המיוחד הזה. אני מחובר ממש לכולם - מהשחקנים, עד אנשי הצוות והעובדים מאחורי הקלעים".

עם תקציב לא גדול ובלי כוכבים בסגל, בסוף הצלחתם לעלות אפילו לפני הפועל תל אביב. מה היה סוד הקסם שלכם העונה?

"קודם כל צריך לתת המון קרדיט לעומר פרץ וניר לוין, שלדעתי הם אנשי מקצוע ברמה הכי גבוהה שיש. עומר הצליח לקחת שחקנים שהיו פחות מוכרים, אבל כישרוניים, ולהעלות אותם רמה אחת קדימה. אני חושב שהוא בנה חדר הלבשה עם אנשים טובים והרגשנו את זה לאורך כל העונה".

"נבנה פה משהו בצורה הדרגתית, הבנו אותו, יישמנו את הרעיונות שלו וראו טביעת אצבע של מאמן. עשינו עונה נהדרת ואנחנו יכולים לשבור שיא נקודות שזה הישג יפה. שיחקנו כדורגל איכותי, שלטנו בכדור בצורה משמעותית ברוב המשחקים, גם כשבאנו לבלומפילד למשחק גדול זה הרגיש כאילו הגיעה קבוצה מנוסה מאוד".

רבים בעולם הכדורגל מדברים על עומר פרץ כאחד המאמנים הטובים שיהיו פה בשנים הקרובות. מה מייחד אותו?

"יש לי עם עומר היכרות של שנים. לאו דווקא ברמה האישית, אלא בגלל מפגשים מול הקבוצות שלו. בכל פעם ששיחקתי נגדו אמרתי לחבר'ה בהנהלה שהם חייבים להביא אותו, שעומר צריך להיות במועדון שלנו".

"שמעתי משחקנים וחברים על איך הוא ברמה האישית, וגם ברמה המקצועית בכל קבוצה שהוא היה בה ראית משהו שונה. אני ממש זוכר שאמרתי לאבי יחיאל ש'אתם חייבים להביא אותו' ורק עכשיו אני מבין כמה צדקתי. הוא המאמן שלי אז אני רוצה להישאר מתון, אבל הוא בטופ של הכדורגל הישראלי. עוד לא ראיתם כלום. הוא יגיע רחוק".

הפציעה ששינתה את העונה

בחודש אוקטובר במשחק מול הפועל רמת גן, כץ נפגע בראשו, ספג זעזוע מוח שני בקריירה והיה ספק גדול לגבי עתידו המקצועי, כשבתקשורת כבר דווח כי יש חשש שיפרוש. בסוף חודש מרץ הוא חזר בדיוק לישורת האחרונה של העונה וכעת הוא מספר על הימים הקשים שחווה מחוץ לדשא.

"קיבלתי מכה במהלך משחק ובאמת עברתי תקופה מורכבת. ארבעה חודשים לא שיחקתי. יש קצת פחות מודעות לסיכונים סביב זעזועי מוח וזה חשוב שאנשים ידברו על זה יותר. הקושי הגדול היה אי הוודאות לגבי מתי אחזור לשחק. מצידי לא הייתה מחשבה על פרישה וגם הרופאים לא דיברו על זה. קיוויתי וחלמתי כל התקופה שאני אחזור כמה שיותר מהר בדיוק בימים שצריך לעלות ליגה וזה מה שקרה".

הפועל פתח תקווה היא קבוצה עם קהל מדהים. כשאנחנו לפני חלון ההעברות וברור שבסוף כל מועדון שרוצה להתברג בליגת העל צריך כסף גדול, אתה חושב שיש לכם את הכלים לתקוע יתד עם חיזוק נקודתי?

"מבחינתי אמרת את מילת המפתח שזה חיזוק נקודתי. יישמנו את הלקחים מהירידה הקודמת מערכתית וקבוצתית ואנחנו צריכים לשמור על בסיס חזק. אני לא חושב שצריך להתפזר. הצוות מבין יותר טוב ממני אבל יש בסיס מצוין של שחקנים שהרבה מהם צעירים וצריך לרוץ שנים עם בסיס טוב. צריך לפגוע עם הזרים ולהביא שחקנים עם ניסיון בליגת העל. ראינו את חצי הגמר בין הפועל באר שבע להפועל תל אביב. יש פערים גדולים וזה לגיטימי, אבל עם חיזוק נכון אני חושב שאנחנו יכולים לעשות עונה מדהימה בשנה הבאה".

גדלת במכבי תל אביב, חגגת ביום שני יום הולדת 27 ואתה נכנס לשנות השיא של שוערים. יש לך את השאיפה להגיע לאחד המועדונים הגדולים בישראל?

"אני מאושר מהמקום שאני נמצא בו. הפועל פתח תקווה זה אחד המועדונים הגדולים בישראל, אבל כקבוצה היא לא הייתה בשיאה בשנים האחרונות. אני רוצה להצליח עם המועדון ולהגיע הכי רחוק שאפשר מקצועית ואישית, כולל לנבחרת ישראל. אם זה יקרה, אז זה יהיה הישג הרבה יותר גדול מאשר לעבור לקבוצה אחרת".

למסתכל מהצד נראה ששוערים צריכים הכי הרבה סבלנות כדי להגיע להצלחה ולמקום שבו הם רוצים להיות. אתה חושב שזה מה שהופך את השוערים לטיפוסים קצת שונים בנוף הכדורגל?

"אני מאוד מאמין בתהליך ארוך, צריך להשתפשף. בסוף להיות שוער שני זה משהו אחר. גם אם אתה שוער שני שנכנס לכמה משחקים, זה לא כמו להיות שוער ראשון שמוביל קבוצה. צריך לעבור זמן, לעבוד ולהיבנות, אחרת זה קשה. בסוף הפריצה של שוערים הרבה פעמים מגיעה מאוחר. תסתכל למשל על איתמר ניצן שפרץ בערך בגיל 30 ועבר שנים נהדרות, צריך סבלנות. זה מחשל אותנו השוערים מנטלית. אנחנו כמו רצי מרתון".

השוער שחולם להיות דוקטור

במקביל לקריירת הכדורגל, כץ מחזיק בשני תארים במנהל העסקים עם התמחות במימון, כשהמחשבות על דוקטורט כבר באופק. כבן לאיש יוצא שירות ביטחון ואם עובדת סוציאלית, הוא מסביר את החשיבות לפתח במקביל לכדורגל תחביבים נוספים שיוכלו לעזור לו בעתיד.

"הבית נתן מקום משמעותי ללימודים תמיד, אבל גם נתנו לי חופש לעשות מה שאני רוצה ולקבל החלטות. אני זה שבחר ללכת וללמוד. מעבר לפן האישי שלי, אני חושב שיש יותר מודעות ללימודים. כדורגל הוא מקצוע של כל מי שעוסק בו, אבל יש מקום לדברים נוספים. חייב ללמוד ממקרי עבר של אנשים שפרשו והסתבכו בהימורים והתנהלות כלכלית לא נכונה. אני מציע לכל ספורטאי מקצועני שישלב לימודים אקדמאים, לימודי הכשרה מסוימים. זה גם עוזר לנקות את הראש מהכדורגל. אני לא יודע מה אני אעשה בעתיד כי הקריירה רחוקה מלהיגמר, אבל יש המון מחשבות. אני לא יודע לאיזה עולם אני אלך אבל זה פותח לי אופציות".

משהו שחשוב לך לספר אחרי עליית הליגה?

"אחרי חגיגות העלייה על הדשא ראיתי את מיקי ברנדס, אבא של אור ז"ל, שבכניסה הראשונה לעזה אחרי 7 באוקטובר נפל מירי צלף. אור אהד את הקבוצה והספיק לראות אותנו משחקים לפני שהוא נכנס לעזה במשחק מול מכבי חיפה. מיקי ניגש אליי ואמר לי שאני והחברים ריגשנו אותו ואת אור למעלה וזו סגירת מעגל בשביל כולנו. לפעמים אנחנו לא מבינים בתור שחקנים כמה קבוצת כדורגל יכולה להיות מיוחדת עבור אנשים".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות