השוער הישראלי שנעצר ביוון וזוכה: "פחדתי שאם אסתכל על מישהי ברחוב יחשבו שאני מטריד"
בוריס קליימן שמצא את עצמו במוקד סערה משפטית שהסתיימה בזיכוי מלא, פותח את הלב בראיון נרחב לאתר היווני "גאזטה" • "הייתי בדיכאון עמוק, בכיתי כמו תינוק. כל הזמן שאלתי את עצמי 'למה אני?', 'למה עכשיו?', 'למה בעונה הזו דווקא?'"
,עודכן
0השמעה
השוער הישראליבוריס קליימן, שמצא את עצמו במוקד סערה משפטית שהסתיימה בזיכוי מלא, פותח את הלב בראיון נרחב לאתר היווני "גאזטה" ומתאר את התקופה הקשה שעבר: מהימים בכלא, האובדן הנפשי, ההתמודדות עם החשדות – ועד הפרישה מהכדורגל המקצועני, המעבר לעמדת החלוץ בקבוצה קטנה באיזור יוון, וההחלטה להפוך למאמן מנטלי.
"הייתי בדיכאון עמוק. בכיתי כמו תינוק. כל הזמן שאלתי את עצמי 'למה אני?', 'למה עכשיו?', 'למה בעונה הזו דווקא?'. לקחו אותי לחקירה, ולא אמרו לי למה. 6-7 שעות בלי שום הסבר. פתאום אני בלי קבוצה, בלי משכורת, בלי תמיכה. ביוון התחילו להסתכל עליי מוזר – וזה עוד לפני שהייתה בכלל החלטת בית משפט", סיפר.
"שלושת הימים בכלא היו הקשים בחיי", הדגיש קליימן שלבסוףזוכה לחלוטין מחשדות של אונס אחרי תלונה של מקומית."אתה בלי טלפון, בלי קשר לעולם, לא יודע מה חושבים עליך – לא בישראל, לא בקפריסין, לא ביוון. רק חיכיתי שיגיעו הצילומים מהמצלמות, שלקח להם חודשיים וחצי. טראומה". קליימן טוען כי מי שתמך בו לאורך כל הדרך הייתה משפחתו בלבד: "אפילו הקבוצה, וולוס, שחררה אותי בלי לשלוח עו"ד. שום עזרה. רק אשתי והחברים שלנו באתונה דאגו להביא לי עורך דין. לא ידעתי בכלל למה אני צריך עורך דין. היום אני צוחק, אבל אז בכיתי כמו ילד קטן".
גם אחרי הזיכוי, לדבריו, הדרך להחלמה הייתה ארוכה. "לא הייתי אותו אדם. איבדתי את הביטחון, כל הזמן פחדתי שיקרה משהו שוב. פחדתי שאם אני נוגע במישהו – יאשימו אותי שוב. אם אני מביט ברחוב על מישהו – שיחשבו שאני מטריד. הראש משתגע. פחדתי מכל דבר".
"כדורגל זו בועה"
היום, קליימן מספר שהוא משתמש בטראומה שעבר כדי לעזור לאחרים: "התחלתי לשתף את הסיפור שלי ברשתות, וראיתי כמה זה עוזר לאנשים. ככה הפכתי למנטור, מנטל קואוץ', שנותן כלים ממה שעברתי בעצמי. לא רק ידע מספרים – אלא ניסיון חיים".
בנוסף לקריירה החדשה, קליימן משחק כיום בקבוצת הכדורגל של זודוחוס מהמקומות הנמוכים ביוון – בעמדת חלוץ דווקא: "אמרתי שאם אני ממשיך לשחק – זה יהיה כחלוץ. זה מרגש אותי. עכשיו אני זה שמבקיע, לא זה שעוצר. זה שונה, וזה כיף", אמר בחיוך.
על התקופה ביוון, ההתמודדות עם הקריירה שנגדעה בפתאומיות, ועל השינויים שעבר, קליימן מסכם: "כדורגל הוא בועה. אתה עושה כסף טוב, אבל בגיל 33-35 זה נגמר. ואז מה? אין שגרה, אין אימונים, אין משחקים. אני מכיר שחקנים שנפלו לדיכאון כשזה נגמר. צריך לבנות משהו גם ליום שאחרי – היום אני מבין את זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוהצגת פוסט זה באינסטגרם
