הכרעה, השראה ואווירה מטורפת ביציעים: בית"ר ירושלים לא מפסיקה לשגע אותנו
לרגע נדמה היה שהמשחק מול מכבי פתח תקווה הולך לפח, אבל ברק יצחקי ניצל בזכות הברקות של טימוטי מוזי וירדן שועה • לקהל בצהוב-שחור מגיע ליהנות עד הרגע האחרון של העונה • אבל דבר אחד מעיב על הכל: בבית הדין המשמעתי לא סופרים אותנו
Your browser doesn’t support HTML5 audio
אם יש משהו שבית”ר ירושלים של העונה לימדה אותנו, זה שאסור להרגיש בנוח. שער מוקדם מול מכבי פתח תקווה נראה כמו התחלה של טיול קליל במושבה, אבל אז, כמו תמיד, המשחק התהפך.
בית”ר הפסיקה לשחק, הפסיקה ללחוץ, הפסיקה להגיע למצבים – ומכבי פתח תקווה עשתה בדיוק את מה שכל קבוצה קטנה עושה נגדנו: נשארה סבלנית, חיכתה לרגע המתאים ועקצה. ושוב זה הרגיש כמו עוד משחק שהולך לפח, עוד ערב של אכזבה.
האווירה בפתח תקווה הייתה פסיכית. בית”ר שוב הביאה כמויות של אוהדים, שוב יצרה אווירה ביתית במגרש חוץ, שוב הייתה שם עד השנייה האחרונה – גם אחרי שספגה את השוויון. זו לא תופעה מובנת מאליה.
בית הדין מוזמן לרדת מבית"ר
הפועל תל אביב? אוהדים שהיכו שוער באמצע משחק וירידה המונית לדשא כדי לחגוג בגביע – הפחתת נקודות? הצחקתם אותנו. ומה עם מכבי חיפה? 4-5 אירועי אבוקות במחצית אחת, פיצוץ משחק, מאמן שמשתולל ותוקף שחקן. והעונש? קנס קטן, נקודה פה נקודה שם, ויאללה - שחק! לא קרה כלום. אם למישהו עוד היה עוד ספק –דין לבית״ר, חיבוקים וליטופים לכל השאר.


