אחרי כ-11 שנים בשבי, אברה מנגיסטו צפוי לחזור לישראל ביום שבת כחלק מהפעימה הבאה של החטופים החיים בעסקה. דמות מוכרת שהייתה מזוהה עם המאבק לשחרורו בשנים האחרונות היא אמיה טגה, כדורגלן העבר שזכור מתקופתו במכבי נתניה. עם קבלת הבשורה המרגשת על חזרתו הקרבה של אברה, טגה שיתף מתחושותיו בשיחה עם "ישראל היום".
מה הרגשת כששמעת שאברה חוזר?
"וואו, המחשבה הראשונה הייתה בעיקר על אמא שלו, אבא שלו והאחים שסוף סוף יראו את הפנים של אברה. המשפחה צעקה במשך 11 שנים ואף אחד לא שמע אותה. כל אחד מאיתנו היה עסוק בחיים האישיים שלו והם באמת הולכים לראות את הבן שלהם אחרי 3815 ימים, זה הזוי".
מה אתה יכול לספר על התחושות והרגשות בקרב המשפחה?
"האמת שלא דיברתי איתם בתקופה האחרונה, אלו רגעים של המשפחה והם צריכים להיות ביחד. אני בטוח שעכשיו יקפצו מיליון אנשים שיגידו שהם תרמו לחזרתו אבל באמת היו שם בודדים ואני אפילו לא מכליל את עצמי. המשפחה הייתה לבד לאורך השנים והזעקה הייתה לצערי רק של המשפחה. קולם לא נשמע. אני כל כך שמח בשביל המשפחה הזאת".
האם בשבועות האחרונים הבנת שהבשילו התנאים שיחזור?
"דברים יכולים להשתנות והכל נפיץ ורגיש. כל עוד לא אראה את החיבוק של אברה עם אמא ואבא שלו אז מבחינתי הוא כרגע לא פה. נשאר רק להתפלל למענו ולמען כל החטופים".
האם יש חשש בקרב הקרובים והמשפחה ממצבו אחרי עשור בשבי?
"סביר להניח שמצבו לא השתפר בעזה כי בתי החולים שם לא מודרניים במיוחד והוא נכנס לעזה לא כשיר בריאותית. קטונתי מלהבין ברפואה אבל ברור שאחרי 11 שנים בשבי הוא יצטרך טיפול ממושך. הוא לבטח מתחיל את החיים מחדש".
אתה מרגיש שיש תוצאות למאבק העיקש שניהלת במהלך השנים?
"היו רבים ממני שעשו יותר, כל אחד ביכולותיו היה במאבקים קטנים שהצטברו למאבק אחד שנמשך אבל המדינה לא הייתה שם. היום בכל מחאה של חטופים כל אמא צועקת להחזרת הילד שלה. אמא של אברה צעקה את זה במשך 11 שנים ולא הגיעו רבים למחאות האלה. העובדה שלא היה מאבק גדול מאז שפורסמה הפרשה היא תעודת עניות לחברה שלנו. אני זוכר הפגנות להחזרתו של גלעד שליט ובתמימות שלי חשבתי וקיוויתי שככה יהיה גם עם אברה מנגיסטו, אבל חטפתי סטירה פנימית. העיקר שהסוף טוב ואני מקווה שהסיפור ייגמר עם חזרתו הביתה".
