בזכות החלטה אחת: הפועל תל אביב חזרה להיות קבוצה ווינרית
מאז שהגיע, אליניב ברדה לא רק העלה את האדומים לפסגת הליגה הלאומית ולקח אותם לרבע גמר הגביע, אלא גם החייה מותג גמור והפיח בו אופי • מפחיד לחשוב איפה הקבוצה הייתה נמצאת אם מסאי דגו היה נשאר
Your browser doesn’t support HTML5 audio
בסוף העונה הזאת של הפועל תל אביב, אם תצליח לעלות ליגה, ספק אם יהיה איזה משחק ליגה גדול או לחילופין שחקן אחד שכיכב מעל כולם. בסוף מה שיזכרו כולם מהעונה הזאת זה את המאמן אליניב ברדה.
מאז שהגיע למועדון, ברדה הזכירלהפועל תל אביבאת מה שהיא ששכחה בעשור האחרון: שהיא יכולה להיות ווינרית, שהיא יכולה להיות לא הכי טובה במגרש אבל לרצות הרבה יותר. הוא הראה לה ש-17 אלף אוהדים לא חייבים להלחיץ אלא להיפך, לתת את מה שצריך בשביל לנצח משחקי עונה. כמו שהיה בתקופה שהוא שיחק במדים האדומים.
אדמונד ספרא עוד לא עשה בהפועל שום דבר גדול, אבל קיבל החלטה אחת שכנראה שינתה את המסלול של המועדון האדום. החלפתו של מסאי דגו באליניב ברדה הולידה 25 נקודות מתוך 27 אפשריות ובגביע המדינה המאמן גבר על שתי קבוצות מליגת העל בדרך לרבע הגמר. לא פחות חשוב מכך, הוא החזיר לחיים את המותג הגמור.
הדרך עוד ארוכה, המשחקים יהיו מכוערים והשופטים יהיו גרועים, אבלהניצחון הגדול(0:1) על הפועל רמת גן שעד המחזור הזה הייתה הקבוצה המאומנת, הקשוחה והמלהיבה בליגה, העלה את האדומים לראשונה למקום הראשון. זה אולי זמני, זה אולי רק סמלי, אבל יש לכך אחראי אחד בלבד: אליניב ברדה.
