"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אם שכולה שהגיעה לסמי עופר: "מרגישה שהרגו את הבן שלי שוב"

אפרת חלי גנות, אימו של השוטר דן גנות ז''ל שנרצח ב-7 באוקטובר הזדעזעה מהאירועים והקללות נגד המשטרה: "בושה, כמה שנאה יש בינינו"

,עודכן
0השמעה
המחווה של אוהדי מכבי חיפה לנופלים והנרצחים. צילום: עמי שומן

אירועי סמי עופר אמש (שני) השכיחו את העובדה שהמשחק נפתח עם מחווה לנופלים שאהדו את מכבי חיפה. ארגון הקופים יחד עם המועדון הרים שלטים עם שמות הנופלים והנרצחים בטבח 7 באוקטובר ולאחר מכן בלחימה בעזה ובלבנון, אבל האירועים על הדשא והבלגן ביציע, גרמו מהר מאוד למחווה הזו להפוך לשולית.

מי שלקחה קשה מאוד את האירועים היא אפרת חלי גנות, אימו של השוטר דן גנות ז''ל שנרצח ב-7 באוקטובר, שהגיעה לסמי עופר וראתה את האירועים מקרוב. "מרגישה עצובה מרגישה כאילו רצחו את דן שוב", כתבה ברשת פייסבוק . "כשוטר היה מאבטח את המשחקים של מכבי חיפה. לאחר שהמשחק הופסק ע״י המשטרה בגלל חשש לשחקנים ולאחר שהשוער נפצע, אני יוצאת בעקבות ההמון ושומעת קללות על המשטרה שהפסיקה את המשחק".

עוד כתבה: "הבן שלי ניסה לעצור אותי לא להגיב לאותם אוהדים שקיללו. היו לי דמעות בעיניים. ושוב נזכרתי בקריאות הבוז של המפגינים כלפי השוטרים. בושה בושה. כמה שנאה ואלימות יש בינינו. עד מתי….".

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
הפוסט של האם השכולה,
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר