יותר צופים הגיעו למשחק הצמרת בליגה הלאומית בין הפועל פתח תקווה להפועל תל אביב ממה שהגיעו לשלושה משחקים ביחד בליגת העל במחזור האחרון. כל מיני קבוצות ללא עניין כמו עירוני טבריה או הפועל חדרה משחקות לעיני בני משפחה, בעוד שהפועל תל אביב הביאה כ-5,000 אוהדים למשחק חוץ בלאומית והפועל פתח תקווה מילאה את הצד השני של האיצטדיון.
אבל לצד העניין והקהל, היה גם את אחד המשחקים הטובים שראינו השנה בכדורגל הישראלי. אם מבודדים לרגע את רביעיית הצמרת בליגת העל, מהמקום החמישי בליגת העל ועד המקום החמישי בליגה הלאומית אין באמת הבדל בין הקבוצות והשחקנים נעים בין מבצעים אישיים יוצאי דופן לבין יכולת של משחק ידידות בין שליחי וולט לאלו של תן ביס בספורטק דרום. תוסיפו לכך את האווירה האדירה ביציעים ותקבלו משחק שהזכיר צמרת ליגת העל ולא את ליגת השבורים משישי בצהריים.
הפועל פתח תקווה היתה טובה יותר במחצית הראשונה, אבל בן שהר, שבדיוק היום לפני 18 שנה ערך את הופעת הבכורה שלו בצ'לסי בגיל 17.5, הבליח לרגע מהאגף ובישל בגאונות שער ניצחון לבנימין במשחק שהיה רשום עליו דווקא תיקו.
אם הפועל תל אביב תתחזק, היא תעלה לליגת העל בקלות. אם היא לא תתחזק, היא תמשיך את המותחן הזה עד למחזורי הסיום. ואם כבר סטטיסטיקת אוהדים, בשני המשחקים שנערכו הערב בכדורגל הישראלי בליגת העל ובליגה הלאומית, בסמי עופר ובפתח תקווה, היה יותר קהל ממה שאשדוד, טבריה, קריית שמונה, חדרה ומכבי פתח תקווה הביאו ביחד מתחילת העונה.
