הכדורגל הישראלי מציין הבוקר 25 שנה לאחד הניצחונות הגדולים בתולדותיו, אם לא הגדול מכולם: אותו 0:5 אדיר על נבחרת אוסטריה ב־6.6.1999 במסגרת מוקדמות יורו 2000.
בהיעדר הישגים יוצאי דופן מאז, וכשבצורת אי ההעפלה לטורניר גדול עדיין נמשכת, הניצחון ההוא נחשב לאלמותי, כזה שעליו נשענים חובבי הענף, במיוחד אלה שהגיעו לאצטדיון רמת גן באותו יום קיצי וזוכרים את אייל ברקוביץ', חיים רביבו, אלון מזרחי ונג'ואן גרייב מאמללים את היריבה.
"בתקופה הזו הנבחרת שלנו היתה בשיאה. אין משחק אימון אפילו שלא ניצחנו, ואם לא ניצחנו אז גם לא הפסדנו, אפילו מול יריבות גדולות כמו גרמניה", מספר ל"ישראל היום" אחד השחקנים שפתחו אז בהרכב של שלמה שרף - הבלם אריק בנאדו. "רביבו וברקוביץ' היו בשיאם. כל השחקנים היו בני 28-25, חוץ מחזן שהיה קצת יותר בוגר. הקהל היה מחובר לנבחרת בצורה הכי חזקה שהיתה כנראה אי פעם. רמת ההערצה לשחקנים היתה מרגשת. היינו מאוד בטוחים בעצמנו".
לדברי בנאדו, מבחינת הצוות המקצועי לא היתה הכנה מיוחדת לאותו משחק, אבל למצטיין במשחק - ברקוביץ' - היתה תחושה שזה עומד להיות ערב בלתי נשכח. "אוסטריה היתה חזקה מאוד, אבל אייל ישב לידי באוטובוס מאחורה ואמר לי 'נותנים להם בראש היום', וזה לא משפט שהוא היה אומר כל משחק, גם אם היינו מאוד בטוחים ביכולת שלנו. הוא שלף את זה כאילו הוא יודע מה עומד לקרות. מבחינת הצוות המקצועי? שלמה תמיד ידע לבחור את השחקנים הנכונים, שנמצאים בכושר הטוב ביותר, לייצר מוטיבציה וכמובן להכין אותנו טקטית. הגדולה שלו היתה שהוא נתן לשחקני ההתקפה חופש בשביל להביא את עצמם לידי ביטוי".
אתה, אמיר שלח ואלון חרזי הצלחתם לעצור את שחקני ההתקפה שלהם. ראיתם שהם עצבניים?
"הם היו עצבניים מאוד כי תמיד היתה יריבות בינינו לבינם, והמתח עלה גם בגלל האמירות העוקצניות של המאמן שלהם אוטו באריץ' לפני. אחרי ה־0:2 היה כדורגל מעולם אחר, פתיחות רגליים, הכדור של אייל לנג'ואן. גולים ברמת ביצוע מאוד גבוהה והם איבדו את זה. שחקני ההגנה השתתפו גם במשחק. יצאנו קדימה, חזן דהר על הקו כמו סופה, פעם שחקנים היו מקבלים ציונים בעיתון. כל הציונים היו יותר מ־8".
איך חגגתם את הניצחון?
"לא היתה מסיבה או משהו כזה. חגגנו הרבה זמן על הדשא ובחדר ההלבשה, ואז כל אחד הלך לחברה שלו או לאשתו. הלגיונרים היו צריכים לחזור למדינה שהם שיחקו בה. הקהל נשאר דקות ארוכות ביציע. ההרגשה היתה עילאית, זה קירב אותנו גם לשלב הבא, לפלייאוף".
אצטדיון ר"ג איבד עם השנים את קסמו. אתה חושב שצריך לשפץ אותו?
"אני חושב שכן. אין אצטדיון לאומי. נכון שסמי עופר, טדי ובלומפילד חדישים, אבל אין אצטדיון של 50,000. נגד אוסטריה הבאנו כ־45,000 אוהדים והמדינה גדלה מאז וכמות האוהדים במגרשים גדלה. במשחקים חשובים של הנבחרת, בגמרי גביע, אפשר להביא בקלות 50,000 אוהדים. ישראל רוצה לארח פה גמרים אירופיים כמו הקונפרנס ליג ואליפות אירופה לנבחרות צעירות. לא הייתי רוצה להפוך את האצטדיון הזה עם כל ההיסטוריה שלו לאזור מגדלים.
"הייתי בחיפה לפני חודש, עברתי ליד קריית אליעזר והתהפכה לי הבטן, לא האמנתי למה שראיתי. יש שם שלושה מגדלים מכוערים, במקום לבנות אצטדיון אתלטיקה או אצטדיון לצעירים. באצטדיון ר"ג היו קסם ואווירה מטורפת גם כשהיציעים מרוחקים והוא לא מקורה, אז תאר לך מה יהיה באצטדיון חדיש, כשיש מטר משם גם תחנת רכבת".
כשאתה מסתכל על הנבחרת הנוכחית, על הכישלון מול רומניה בנובמבר ולאחר מכן בפלייאוף מול איסלנד, אתה חושב שהנבחרת שלכם היתה מנצחת את המשחקים האלו?
"קשה להגיד. בסוף גם אנחנו שהיינו נבחרת גדולה, לא הצלחנו לעלות לטורניר גדול, אז לבוא עכשיו ולהגיד שהיינו עולים זה קצת מנותק. גם מול איסלנד וגם במשחקים אחרים בשנים האחרונות כן הראינו שיש לנו מסוגלות, אבל קורה לנו משהו במאני טיים שקשה להסביר. שחקני איסלנד לא יותר טובים באחד על אחד מהשחקנים שלנו, אבל יש משהו מנטלי. הצלחנו לשפר את העניין הזה בנבחרות הצעירות, ואני מקווה שהדור הזה שצומח ועושה חילוף משמרות בנבחרת יגיע למעמדים האלו במשחקים מכריעים ויידע לעשות תוצאה. לא צריך תמיד לשחק יפה. אני מאמין גדול בנבחרת".
בנאדו בימים אלה מנהל אקדמיה לכדורגל יחד עם שותפים שבה הם מפתחים ילדים שכבר משחקים בליגות בקבוצות קטנות. על בעיית הבלמים בישראל הוא אומר: "זה משהו שצריך לשפר מגילאים צעירים. בקבוצות הגדולות שיש להם קבוצות נוער טובות שמנצחות בתוצאות גבוהות, לשחקני ההגנה אין יותר מדי אתגרים, מאבקים. צריך לגדל גם הרבה יותר שחקני הגנה וגם לעבוד על האיכות שלהם. יש אנשים שיודעים מה לעשות בהתאחדות. זה עבודה שצריך לעשות בקבוצות, כל קבוצה בפני עצמה. להביא אנשי מקצוע, שחקני הגנה גדולים שיודעים ללמד הגנה, בדיוק כמו שמלמדים שחקני התקפה איך לתקוף ולעבור דרך ארוכה".
ה־0:5 היה במוקדמות יורו 2000. אנחנו רגע לפני יורו 2024. בעד מי אתה ומי אתה חושב שתנצח?
"אני רוצה שנבחרת אנגליה תזכה וגם חושב שהיא תזכה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו