עמרי בן הרוש כבר לא ילד, אבל דווקא בגיל 34 הוא יכול לשבת הקיץ בביתו שבנתניה ולהיות רגוע. החוזה שלו במ.ס אשדוד מובטח לעונה הבאה ואחרי שלוש שנים שבהן חיפש קבוצה בחודשים החמים, הפעם יוכל להתרכז בהכנות בצורה שקטה ורגועה יותר, רגע אחרי שנשאר עם הקבוצה הדרומית בליגת העל.
אבל כמו שקרה לאורך כל הקריירה שלו, לבן הרוש שום דבר לא הלך בקלות. בראיון סיכום עונה ל"ישראל היום", הוא מספר על התקופות הקשות, הדרך בה התגלגל ואיך בכלל היה צריך להתחיל את העונה באשדוד. "הציעו להם אותי בתחילת העונה ואמרו שזה לא נראה להם ושאני לא מתאים", הוא מגולל את הסיפור, "אז חתמתי בהפועל כפ"ס מהליגה הלאומית. שיחקתי שם ואז לקראת ינואר, רמזו לי ש'אני כבד עליהם' מבחינה כלכלית. בסוף הגיע משחק ליגה מול הפועל עפולה ונכנסתי כמחליף לשמור על התוצאה וניצחנו. ואז הגיע המשחק מול מכבי חיפה בגביע המדינה ושם היתה תפנית דרמטית".
מה היתה התפנית?
"היה לנו משחק מצוין, גם לי ברמה האישית וזה פתח את הדלת לחתום באשדוד, זה התאים לכולם".
מרגיש שזה סיפור הקריירה שלך. שיחקת במכבי חיפה, מכבי ת"א, נבחרת ישראל, בלגיה, אבל ההערכה המקצועית היתה חסרה.
"כשהייתי יותר צעיר זה יותר הפריע לי. הרצון שלי להצליח והדחף היה להיות הכי טוב ושכולם יאהבו אותי, כבן אדם קודם כל. זה טבע האדם, שיאהבו אותו. אמרתי 'למה הסיקור כלפי רע ולמה זה ככה?'. בשלב מסוים אמרתי די, התבגרתי והשלמתי עם זה. אמרתי 'זה מה יש, זה השחקן'. עשיתי קריירה מדהימה, אז פעם זה היה מפריע לי יותר וככל שעובר הזמן זה עובר לידי. ככל שאני משחרר מזה, ההערכה פתאום מגיעה. היו שנים שעבדתי כמו מטורף, תמיד במקומות הראשונים בקבוצה, עושה אקסטרה יותר מכולם, אז למה המאמן שם אותי בצד? היו לי סיטואציות כאלה במכבי חיפה, במכבי ת"א, אז אולי לחצתי יותר מדי על הגז והייתי צריך לתת למאמנים את הזמן. היה רצון להיות הכי טוב, לקבל סיקור טוב. זה סיפור הקריירה שלי. אני יכול להצביע על זה שהיו תקופות שלא האמינו בי, אבל לא משנה מתי נתנו לי את ההזדמנות, הייתי שם. בדיעבד, אם לא הייתי עובד ככה לאורך שנים ובאותו הקצב, אז הייתי מקבל הזדמנות, מפשל והיו מצדיקים את זה שלא שיחקתי".
מה לדעתך הקשה עליך קצת יותר בשלוש השנים האחרונות?
"לא אוהבים לשלם בכדורגל הישראלי ומצאתי את עצמי בנס ציונה. אחר כך עברתי בסכנין וכפ"ס. בקיץ היה מומנטום כזה שאמרתי לאן אני אלך, כי פיזית אני מרגיש מדהים והעונה היא אחת הטובות שהיו לי, אבל אני באמת מאמין בזה שעבודה קשה והתמדה בסוף תביא אותך למקום טוב וכך קרה. מהרגע שחזרתי מבלגיה, רוב הזמן זה היה 'רוצים אותך', אבל שומעים את המספרים ואז עוצרים. משנה לשנה זה ככה. אני רוצה להמשיך, אבל אני יודע שאי אפשר לקבל כל הזמן מה שאני רוצה. לא תמיד זה לטובתי, אבל אני עושה את המקסימום כדי להצליח לשמר את הקריירה ואת הסכומים שמשקיעים בי. היום אני חושב שאני שווה הרבה יותר ממה שאני מרוויח ונותן יותר ממה שמשלמים עלי. אבל הם מבסוטים ואני מבסוט אז הכל טוב".
אם היתה לך עונה טובה בסכנין, למה ביקשו ממך לקצץ?
"בסופו של דבר באים לשולחן בסוף העונה ואומרים לך 'הגיל שלך' ומבקשים לקצץ 20־30 אחוז. אתם רוצים את הניסיון שלי וגם לקצץ לי? לכן יוצא מצב שאני עובר מקבוצה לקבוצה. אחרי הרבה זמן, אני יכול להגיד שאני רגוע בקיץ. אין את הלחץ של למצוא קבוצה. היה לי את זה בשלוש־ארבע השנים האחרונות ואלה דברים שהשפיעו עלי. עכשיו הפנים לעונה הבאה כדי לעזור לאשדוד לעשות עונה טובה יותר".
ההגעה למ.ס אשדוד בינואר גם היתה סוג של הימור. התקשורת סימנה את הקבוצה הדרומית כיורדת בטוחה, אבל בן הרוש החליט ללכת על זה וחתם לעונה וחצי. "כשהגעתי לאשדוד אלי לוי לא הכיר אותי כל כך, אבל מהר מאוד מצאנו את החיבור בנינו", מספר השחקן על הקשר עם מאמנו. "הוא הבין שאפשר לסמוך עלי ואני הבנתי שאפשר לפנות אליו בהכל. אולי לפעמים הוא מרגיש טיפה קשוח או מרוחק, כי בכל זאת הוא המאמן, אבל תמיד שהייתי צריך שאלה, מילה, או לשאול אותי איך אני מרגיש תמיד היה עם מי לדבר. תמיד היה שיח מעריך והדדי. זו מערכת יחסים טובה ובריאה שנותנת לי הרגשה שאני יכול לרוץ איתו דרך ארוכה".
בעונה הבאה יהיה לך גם את אלון חזן כמנהל מקצועי, מה הקשר שלך איתו?
"זה שאלון מגיע אז אני רק מחוזק יותר. עם אלון עוד הייתי בנבחרות כשהיה עוזר מאמן. איש מקצוע שאני מאוד אוהב והוא יתרום לנו ויעלה עוד רמה את המועדון. אני מאמין שבשנה הבאה יהיה הרבה יותר טוב".
הגעתם בסוף למשחק הישרדות בבלומפילד עם 25 אלף אוהדים של הפועל ת"א, הרגשתם לחץ? איך עברתם את זה? אמרו שהקהל לבדו ישאיר את הפועל בליגה.
"קהל כן יכול להשאיר בליגה בסיטואציה כזו או אחרת, אבל היה לנו פלייאוף תחתון מעולה והשגנו בו את כל המטרות שרצינו. לא ייחסנו לזה כל כך חשיבות, הבאנו את עצמנו למשחק הזה בידיעה שהכל תלוי בנו ושאם ננצח נישאר בליגה. הבאנו את עצמנו למקום הכי נוח שיכול להיות במשחק כזה. אני מרגיש שכמות הקהל של הפועל ת"א עשתה לנו יותר טוב מאשר זה עשה להם. באתי עם ההרגשה הזאת עוד לפני המשחק. חשבתי שצריך לנתב את הצעירים שלנו לאנרגיה מבחינתנו במשחק גדול, אתה רץ ואי אפשר להתעייף, בטח לא כשיש טירוף באצטדיון. הקהל הקטן שלנו ששמח איתנו בגול, היה עולם ומלואו".
מה עושה לקבוצה שיודעת שלא סופרים אותה?
"זה דירבן אותנו, כי הרגשנו שלא שמים עלינו ולא מייחסים לנו חשיבות. זה בא לטובתנו. אין מאיתנו ציפיות ולא אמרו שאנחנו חייבים להישאר. כבר הורידו אותי וזה שיחק לטובתנו. חשבו שאנחנו מפורקים, אבל זה לא היה ככה. מי שבא מולנו ולא היה עם רגל על הגז, שילם את המחיר".
הופתעת שלא הפסדתם כל הפלייאוף?
"לפני הפלייאוף הפסדנו בב"ש, אבל היה לנו משחק מעולה, שמרנו על היכולת הזאת כל הפלייאוף וזה היה שווה הישארות בליגה עם המון אופי. המועדון לא שידר לחץ ונתן לנו את כל השקט שאפשר. שחקנים יותר מנוסים לקחו על עצמם והרגשתי נוח מאוד. היה קשה, הייתי מסיים סחוט, אבל היה ביטחון באיך שאנחנו ניגשים ובהכנה המקצועית על היריבות. היה לנו ביטחון, לחץ חיובי וזה הוציא מאיתנו את המקסימום".
חמודי כנעאן חזר בסוף ונראה שזה עזר מאוד. מניסיונך, לאן הוא יכול להגיע בקריירה אם הוא לא ייפצע שוב?
"יש לו פוטנציאל מדהים, כמובן שזה חוסר מזל שהוא נפצע מול מכבי ת"א במהלך האחרון של המשחק. הוא כישרון ויש לו עוד את כל הזמן שבעולם להגיע למקומות גבוהים הרבה יותר. יש לו עוד מה לשפר, אבל הוא כישרון מדהים, כוח מתפרץ, בעיטה מדהימה ואני מחזיק ממנו מאוד. אין ספק שהוא יכול להגיע רחוק".
מ.ס אשדוד תלך לעונה רגועה יותר בשנה הבאה?
"אין לי ספק. יבנו קבוצה טובה ונכוון למקומות אחרים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו