מכבי תל אביב החזירה את הצלחת לקריית שלום אחרי 3 שנים - ובתום אחת העונות המורכבות והקשות, נפשית ופיזית, בתולדות ליגת העל אומרים שלהצלחה אבות רבים. אז ניסיתי לבחור מבין השחקנים את חמשת האבות שאחראים יותר מכולם לעונה הנהדרת של הצהובים.
שניים שלא נכנסו לדירוג וראויים לציון על עונה נהדרת הם שני המגינים השמאליים – רוי רביבו ואופיר דוידזאדה, שהיו נקודת אור בחוליית ההגנה של הצהובים, נקודת התורפה של הקבוצה העונה. בזכות עבודת אימון טובה טקטית, השניים אפשרו לקבוצה להסתיר את החולשות ולסיים את העונה כולה עם חמישה הפסדים בלבד בכל המסגרות.
5. יוריס ואן אובריים – הקשר האחורי ההולנדי/ישראלי, שבעונת 2022/23 פתח פעם אחת בלבד בהרכב בליגה, הפך מהרגע הראשון לבאנקר של רובי קין בהרכב ולאחד השחקנים הכי חשובים במערך שלו.
ואן אובריים שיחק כ-6 לפני הבלמים, ניהל נהדר את המשחק מאחור, אפשר לדור פרץ ולגבי קניקובסקי את החופש לצאת קדימה ולספק את המספרים הטובים בקריירה שלהם, סידר את משחק הלחץ והיה מעין מאמן על המגרש שהפך את כל מי שסביבו לטוב יותר.
4. דור פרץ – 9 שערים, 2 בישולים, 50 איומים מתוך הרחבה (6 בליגה, כשהקשר הבא אחריו בקטגוריה, תומר יוספי, עם 20 איומים פחות). אחד הנדבכים החשובים במשחק ההתקפה של מכבי ת"א היו התנועות של פרץ מקו שני לתוך הרחבה, תוך ניצול התזמון בכניסות, ההתמצאות הטובה במרחב והכושר הגופני המצוין שלו.
הירידה ביכולת של פרץ במהלך העונה נוהלה בצורה נהדרת ע"י המאמן, שידע להוציא אותו, לתת לו להתאושש פיזית ונפשית ולהחזיר אותו לכושר בדיוק בזמן לזמן הכסף של העונה. ואכן בפלייאוף פרץ חזר ליכולתו הרגילה והיה אחד הגורמים לסיום העונה המוצלח של האלופה.
3. ערן זהבי – 17 שערים, 7 בישולים (בשתי הקטגוריות, ראשון בקבוצה ושני בליגה). מקום ראשון בליגה באיומים, איומים למסגרת ואיומים מתוך הרחבה, ואת כל זה הוא עושה כשהוא עוד חודשיים חוגג 37. מעט מאוד לגיונרים נהנו מהקאמבק שלהם לליגה הישראלית, שלא לדבר על להגשים את מטרת החזרה שלהם. אבל זהבי, גם בהיבט הזה, הוכיח שהוא עשוי מחומרים אחרים.
אז נכון, העונה נראו לראשונה סדקים בשריון שלו כשבחודשיים שמילסון לא היה פה, זהבי התקשה מאוד להבקיע. אבל בסופו של דבר הוא שוב סיפק מספרים נהדרים, הופיע ברגעים החשובים (הפנדל שסחט מסק והבקיע בעצמו במשחק העונה), התגבר בצורה מרשימה על משבר שהוא לא ידע יותר מעשור, הנהיג ובעיקר הגשים את מטרתו הגדולה כשחזר לארץ – להניף את הצלחת לעיני ילדיו בבלומפילד החדש.
2. גבי קניקובסקי – 8 שערים, 6 בישולים, ראשון בקבוצה בדקות משחק בעונה בלתי אפשרית מבחינה פיזית, מוביל את הקבוצה במסירות, מסירות מדויקות (2 בליגה), כדורי רוחב (2 בליגה מהקשרים) תיקולים ותיקולים מוצלחים. אלמלא שחקן אחד, שדווקא בחסרונו הורגשה נחיצותו ומשמעותו, קניקובסקי היה זוכה להיות שחקן העונה. קניקובסקי, שנתון 1997, עשה סיבוב ארוך עד שהפך לשחקן הישראלי הטוב באלופה בגיל 26.
הוא הגיע למכבי ת"א בגיל נערים מרעננה בעסקת עומרי גלזר, לא זכה לקבל קרדיט בבוגרים כשסיים גיל נוער, ויתר על האפשרות להיות חריג גיל ויצא להשאלות בליגה השנייה, כיכב בנתניה וחזר הביתה בעסקת קארצב. הוא יכול לשחק כמעט בכל תפקיד, חכם במשחק, לא מפסיק לרוץ ובעיקר למקומות הנכונים, לא מדבר הרבה, אבל מנהיג דרך דוגמה אישית. האיש שתמיד היה שם (יש שיגידו היה בכל מקום) וסיפק את העונה הטובה בחייו.
1. פליסיו מילסון – שחקן העונה, ובגדול. 7 שערים, 6 בישולים ב-2023 דקות (שישי בקבוצה). ראשון בליגה בדריבלים מוצלחים ורביעי בקבוצה בתיקולים מוצלחים. ומה שהכי יפה – למרות המספרים המרשימים, הם לא באמת מספרים את הסיפור והמשמעות של מילסון לאלופה. שנים רבות מכבי ת"א מנסה להביא שחקן זר יוצר בעמדות הכנפיים (יש שיגידו וואקמה משלה) ולא מצליחה לפגוע. העונה זה קרה - ובענק. כל משחק ההתקפה של הצהובים נע סביב מילסון, ודי אם נראה את משחק ההכתרה כדי להבין את זה. בשער של דוידזאדה מילסון משך אליו שני שחקנים, מכיוון שאין מגן בליגה שמצליח להסתדר איתו באחד על אחד, מה שעזר לו לסדר לדוידזאדה שער בכורה העונה.
במצב של תורג'מן עם העקב הוא ניצל את השמירה הכפולה כדי לסדר לדוידזאדה כדור רוחב נוח, ובשער השלישי של שחר שוב מילסון מוסר בתזמון מושלם, מבטל שלושה שחקני הגנה ומסדר שער נוסף. ההיעדרות של מילסון בתקופת אליפות אפריקה גרמה לצניחה ביכולת של הצהובים, נפילה במספרים של פרץ וזהבי ואיבוד פער של 10 נקודות למכבי חיפה.
החזרה של מילסון אפשרה את הבריחה המחודשת, החזירה לחיים את פרץ וזהבי, אפשרה את הפריחה המחודשת של שני המגינים השמאליים והביאה להנפת הצלחת שלושה מחזורים לסיום העונה.
