עונת 2021/22 בפרמייר ליג הייתה דרמטית ביותר. מנצ'סטר סיטי וליברפול הגיעו למחזור האחרון כשלשתיהן סיכוי להניף את הצלחת, סיטי נקלעה לפיגור כפול מול אסטון וילה והצליחה לבצע מהפך הירואי ברבע השעה האחרונה של המשחק ולזכות באליפות.
האוהדים, שלא ידעו את נפשם מרוב אושר, פרצו לכר הדשא לחגוג עם השחקנים, ורק אחרי כשעה הם התפנו וניתן היה להעניק את צלחת האליפות לקפטן וכוכב המשחק אילקאי גונדואן. האנגלים הבינו מהר מאוד שיש פה בעיה בטיחותית וספורטיבית, ומייד הגיבו כשהציגו אמצעים חדשים וסנקציות אגרסיביות כלפי הפורעים (לא המועדונים, הפורעים) וזאת כדי להעביר מסר ברור - שהתנהגות בלתי חוקית ומסוכנת היא בלתי נסבלת, ומי שינהג כך יסבול מרישום פלילי שיכול להשפיע על עתידו התעסוקתי.
אף אחד לא העלה על דעתו להפחית נקודות למנצ'סטר סיטי וכך להכריע את תואר האליפות ולהעביר את הצלחת לאנפילד. לא במקרה הבאתי פה דוגמא מאנגליה, מדינה שבה חוליגניזם ואלימות אוהדים כמעט והשמידו את הענף הפופולרי במדינה. התערבות אגרסיבית של המדינה, שאימצה לפני 35 שנים את מסקנות דו"ח טיילור, שגם עשה סדר ביציעים (סוף ליציעי העמידה והסרת הגדרות) ובעיקר דאג לארגון נכון בניהול אירועי כדורגל, כך שיהיה ברור מי אחראי על הסדר מחוץ לאצטדיונים (המשטרה), מי בתוך (הסדרנים מטעם המועדון), כאשר עלות השיטור נופלת על המדינה.
בנוסף, רשויות החוק והמשפט משתפות פעולה באיתור אוהדים בעייתיים, הרחקתם מהמגרשים וענישה מידית כלפי כאלו שמפרים את הסדר הציבור במגרש ומחוצה לו (כולל עונשי מאסר).
לצערי הרב, אצלנו בארץ, הספורט לא בדיוק מעניין את הרשויות, אלא אם אנחנו לפני בחירות, ואז הפוליטיקאים משתמשים בקבוצות להגברת פופולריות תוך פיזור הבטחות חסרות כיסוי. לכן כבר שנים אזרחים מרשים לעצמם להתנהג במגרש בצורה פושעת, שלעולם לא הייתה עוברת בשום מקום אחר, כי הם יודעים שהם יצאו ללא עונש.
התנהגויות כמו קללות גזעניות, אלימות, פריצה למגרש או השלכת אבוקות ורימוני עשן, שלא יכלו לעבור בשקט בשום סביבה אחרת, נורמלו במגרשי הכדורגל ומי שמשלמים את המחיר, באופן אבסורדי, הן הקבוצות.
כששינו זוארץ נכנס לתפקידו, הוא החליט שהוא עושה הכל כדי לבטל את עונשי הרדיוס הבלתי נסבלים ולצמצם ככל שניתן את הענישה הקולקטיבית. למעשה, זוארץ, שכוונותיו היו טובות, לקח מבית הדין את האפשרות להטיל עונשים שכוללים משחקים ללא קהל והרחקה מהמגרש הביתי, והשאיר לדיינים רק עונש אחד – הפחתת נקודות. זאת מתוך מחשבה, שהאוהדים, מעצם הגדרתם ככאלה, לא ירצו שהקבוצה שלהם תיפגע בטבלה ואי לכך ובהתאם לזאת יפסיקו לבצע מעשים לא חוקיים שיפגעו בקבוצתם האהובה.
אכן רעיון מעניין, אבל גם נאיבי וחסר סיכוי. כך הגענו למצב, שחמש קבוצות בליגת העל כבר סובלות מהפחתת נקודות. העונשים האבסורדיים הללו, שבינם לבין המטרה בהטלתם מרחק מזרח ממערב, יכולים להכריע את גורל האלופה והיורדות, לפגוע קשות במהות של הספורט ולחרב את ענף הספורט הפופולרי במדינה.
גם הדיינים שהטילו את עונש הפחתת הנקודות תהו: "האם לא ראוי לבצע חשיבה נוספת באשר לתיקונים אלה?" אני חושב שהתשובה לכך ברורה – כן, ויפה שעה אחת קודם. אי אפשר להעביר את האחריות לאוהדים ומי שעובר על החוק צריך להיענש, אין דרך אחרת.
זה צריך להתחיל בשיתוף פעולה בין ההתאחדות והמנהלת לשלושה משרדי ממשלה – ביטחון לאומי, משפטים וספורט, שיסדירו את חלוקת התפקידים בין השוטרים לסדרנים, מה שיאפשר סנקציות מידיות ומעצרים מנהליים של פורעים. אין גם מנוס מהכנסת אמצעים טכנולוגיים לכל המגרשים ושיפור המודיעין והאבטחה.
רק בדרך זו, שתרחיק את הפורעים ותרתיע את מי שחושב לעבור על החוקים, הכדורגל שלנו ינוקה מהאלימות וההכרעות יהיו על כר הדשא הירוק. אחרת, העוול ימשך, העבריינים ימשיכו להסתובב חופשי ולחרב את הענף שכולנו אוהבים. את זה, אף אחד לא רוצה.
