פתיחת הקריירה של רובי קין כמאמן ראשי היתה חלומית. כל מה שהוא נגע בו הפך לזהב, ומכבי ת"א סיימה את הסיבוב הראשון בליגה עם 94.8 אחוזי הצלחה והעפילה כראש בית לשמינית גמר הקונפרנס ליג.
כל מה שקין עשה עבד – המערך ההתקפי, הלחץ הגבוה, ההוצאה לאור של יוריס ואן אובריים אחרי עונה שבה הוא הוחבא על הספסל, הדומיננטיות והתנועות מקו שני של דור פרץ, השילוב המהיר של מילסון, ובעיקר המחץ ההתקפי שהוביל ערן זהבי.
אבל עונת כדורגל היא עולם ומלואו, ואחת התכונות הכי חשובות של מאמן היא לדעת לנהל את הסגל שלו, לשמור את כל השחקנים חמים, לנהל משברים ולהכין תוכנית ב' למקרה שדברים מתחילים להשתבש.
אחרי התיקו הביתי מול סכנין ואיבוד המקום הראשון (10 נקודות מ־24 אפשריות – ירידה ל־41.6% הצלחה) היה ברור לכולם, כולל לקין ולצוות שלו, שככה מכבי ת"א לא יכולה להמשיך. הנפילה ביכולת לא היתה קשורה רק לעזיבה של מילסון לאליפות אפריקה וגם שינוי מערך זה לא התרופה – מכבי היתה במשבר, ובמצב כזה רק זעזוע אמיתי יכול לייצר אימפקט ולהביא שינוי.
קין היה חייב לבצע מהלך מנהיגותי לקראת המשחק מול נתניה, אחרת עונה שנראתה חלומית מבחינתו היתה עלולה לקבל תפנית חדה ולהפוך לפיאסקו מהדהד. המאמן האירי הבין את זה והחליט בחוכמה לספסל את שני השחקנים הכי דומיננטיים בסגל, אבל גם שניים שחוו את הצניחה הכי משמעותית בכושר המשחק שלהם (לאו דווקא באשמתם) – ערן זהבי ודור פרץ.
המהלך הצליח, מכבי נראתה קבוצה חיה, עידו שחר שהחליף את פרץ הצטיין והצהובים דרסו את נתניה 1:5. השאלה עכשיו מבחינת קין היא איך ממשיכים מפה, כיצד מנהלים מחדש את ההיררכיה בקבוצה.
הדילמה הגדולה של קין
המבחן הראשון של מכבי ת"א יגיע כבר במוצ"ש, מול הפועל ב"ש של אליניב ברדה, שאמנם מגיעה אחרי שרצף עשרת ניצחונותיה נעצר מול מכבי פ"ת, אבל האתגר מולה יהיה מורכב משמעותית מאשר זה שהציבה נתניה.
הדילמה הגדולה של קין תהיה סביב סוגיית חזרתו או אי־חזרתו להרכב של זהבי. בניגוד לעידו שחר שהצטיין וברור שימשיך, דור תורג'מן לא בלט ברמה האישית, אף על פי שהיה חלק מההצלחה הקבוצתית. ההוצאה של זהבי נועדה קודם כל לזעזע את המערכת, אבל גם לסמן לשחקנים שאין פרות קדושות ומי שטוב ישחק.
תורג'מן, בניגוד לזהבי, מוסיף את אלמנט הלחץ והשמירה על הכדור והוא גם יודע לפנות שטחים לאחרים ומאפשר להם לבלוט. לידו פתאום רואים את מילסון נכנס למרכז ומסיים ואת שחר חודר לרחבה, ובנוסף למכבי יש במצב הזה כלי מאוד משמעותי על הספסל שיכול לשנות את המשחק.
מצד שני, אם קין ימשיך עם זהבי כמחליף, זה חייב להיות בשיתוף פעולה עם ערן, זאת כדי לא לפגוע במרקם החברתי בסגל וכדי לא "לאבד" את הכוכב שלו בהמשך העונה. בסופו של דבר, אם הצהובים רוצים להחזיר את הצלחת לקריית שלום – והם רוצים – הם יצטרכו בשלב כזה או אחר את זהבי.
מבחינת זהבי, זו התמודדות שהוא לא מכיר מאז שפאולו סוזה עשה לו הסבה לתפקיד החלוץ ושינה לו את הקריירה. זהבי הוא חלוץ־על במונחים ישראליים - תחרותי בטירוף, פרפקציוניסט עם רצון בלתי נגמר להשתפר, חכם מאוד בתנועה, בעל טכניקה מושלמת בבעיטה, יודע לברוח מהבלמים ולייצר לעצמו זמן ושטח, קליני ביכולת הסיום שלו גם ברחבה וגם מחוצה לה. מצד שני, הוא לא חלוץ שמייצר לעצמו בכדרור ותלוי ביכולת הקבוצתית ובתנועות של החברים שלו שייתנו לו את החצי שנייה שהוא צריך כדי להבקיע.
אחד הדברים שהולכים לאיבוד עם הגיל הוא בדיוק החצי שנייה הזו. זה קורה גם לגדולים ביותר (משהו שרואים גם אצל לבנדובסקי העונה בברצלונה, למרות השער היפה ביום רביעי) וכאן נכנס המאמן לתמונה. קין, שהיה חלוץ־על בעצמו, מכיר את זה והיכולת שלו לנהל את דקות המשחק של זהבי והחזרה שלו להרכב תהיה חשובה מאין כמוה להמשך העונה של מכבי ת"א.
זהבי ממש לא שכח להבקיע והשערים שלו משמעותיים להגשמת המטרות של מכבי ת"א, אבל אופן השימוש בו, בטח בעומס המשחקים החריג העונה, יהיה קריטי כדי למקסם את היכולות שלו והתרומה שלו לקבוצה. יהיה מעניין לראות איך ומתי קין יחזיר את זהבי להרכב וכיצד ישתמש בו עד לסיום העונה. למזלנו, לא נשאר הרבה זמן לחכות עד לפרק הבא בדרמה הזו.
