זאביק זלצר אמנם לא זכה באליפויות ויש לו "רק" גביע מדינה אחד בארון התארים, אבל בחיים האמיתיים יש לו הרבה יותר: עיטור המופת מטעם תנועת אומ"ץ, עיטור מפעל חיים לאזרחים ותיקים, ועיטור מפעל חיים מהאגודה לספורט הוותיקים על חינוך וקידום ספורטאים צעירים. ב־2017 בחר בו נשיא המדינה לכהן כיו"ר הוועדה לבחירת מאמן השנה ומועדון הנוער המצטיין של השנה, ובאותה השנה הוא נכנס לרשימת 100 הגדולים של הכדורגל הישראלי. תחליטו אתם אילו תארים הם חשובים ומשמעותיים יותר.
זלצר, שנחשב לאחת הדמויות האהובות והאהודות בכדורגל הישראלי, אימן את הכוכבים הגדולים ביותר - מאלון חזן, דרך יוסי בניון ועד אליניב ברדה. עוד רבים וטובים "היו בניו". כולם מרעיפים עליו שבחים בזכות אישיותו המיוחדת והעובדה כי לפני שהוא מאמן כדורגל הוא מורה לחיים.
לרגל יום הולדתו ה־80, שחל היום, התפנה זלצר להעניק ראיון מיוחד ל"ישראל היום": על החיים, על המצב במדינה וגם על הפריחה של הכישרונות הצעירים שאותם הוא מפרשן כיום בעבודתו בטלוויזיה. לא תתפלאו לשמוע שיש לו דעה מוצקה, אך חיובית.
"בתקופה הזאת אנחנו לא יכולים לחגוג כי הראש והלב נמצאים עם החטופים", הוא אומר בתשובה לשאלה איך הוא מתכוון לחגוג את ציון הדרך המרגש. "כולנו מחכים שהם יחזרו, וכאחד שעבר את כל מלחמות ישראל אני מתקשה לעכל את מה שעבר עלינו. לכן אני בעיקר מציין את יום ההולדת, אבל לא חוגג".
עם הפרספקטיבה שיש לך, איך אתה רואה את המצב ואת הרמה של הכדורגל הישראלי היום לעומת מה שהיה בעבר?
"כל הזמן מנסים לערוך אצלנו השוואות, אבל זה קשה כי לכל דור יש את השמות שלו ואת האיכויות שלהם. מועדונים גדולים ממשיכים להתקדם מכל הבחינות ויש להם יותר אפשרויות גם מבחינת השחקנים הזרים וגם מבחינת השחקנים הישראלים, ואנחנו רואים את ההתפתחות שבאה לידי ביטוי גם בנבחרת הנוער, הנבחרת הצעירה והבוגרת.
"בעיניי הנבחרת הבוגרת מנוהלת היטב, אבל לצערי אצלנו תמיד מחפשים את מה שלא טוב ומנסים להבליט את הרע, וזאת תכונה לא טובה שצריכים לעצור ולמנוע. אני לא חושב שצריך לתת במה רק לדברים שליליים, אלא בעיקר להבליט את הדברים החיוביים - ויש כאלה בכל הנבחרות".
זלצר עבד שנים רבות בנבחרות הצעירות, והוא יודע למה לאחרונה הכדורגל הישראלי נמצא בפריחה, לפחות בגילים הצעירים. "הצלחות היו גם בעבר, אבל כעת יש השקעה נכונה ומשאבים שההתאחדות לכדורגל מעמידה לטובת הנבחרות. יש מגרשים חדשים ויש את בית הנבחרות בשפיים שהוא מקום כינוס לנבחרות, וזה מראה על התפתחות. כיום יש תנאים לכל מאמן נבחרת לעבוד. יש השקעה בנבחרות ויש גם תוצאות".
אנחנו רואים שהעונה הם גם מצליחים בליגת העל. לא תמיד זה היה כך.
"גם כאן בעיקר מדובר בזיכרון קצר. תמיד היו שחקנים צעירים מוכשרים שקיבלו במה. אני זוכר את יוסי בניון מככב כבר בגיל מאוד צעיר. אבל זה עניין של מחזוריות. מובן שאם יש שחקן בן 28 שהוא מצוין אז אין סיבה לתת דקות משחק לשחקן צעיר במקומו. למדנו ממדינות מתקדמות באירופה לעשות תהליך עם שחקנים צעירים, שלפעמים עושים נכון ובוחרים ללכת למועדון פחות גדול אבל לקבל שם דקות משחק ולהתפתח כדי לחזור מוכנים יותר למועדונים הגדולים. זה הופך את השחקנים הצעירים לאיכותיים יותר בזמן קצר יותר".
מבין כל השחקנים הצעירים שמככבים העונה בליגה, מי הכי תופס לך את העין?
"אני לא רוצה לעשות עוול לשחקן זה או אחר, אבל רואים את ההתקדמות של שחקנים מנבחרת הנוער ששיחקו במונדיאליטו כמו דור תורג'מן, ענאן חלאילי ועידן טוקלומטי שמקבלים במה וראויים לכך. זה רק מראה לנו שלא תמיד צריך לרוץ אחרי זרים אלא לתת הזדמנות ממשית לשחקנים הצעירים שלנו".
לנבחרת הבוגרת יש בקרוב משחק קריטי. האם אתה חושב שנוכל לתרגם את ההצלחה בנבחרות הצעירות גם לנבחרת הבוגרת וסוף־סוף להגיע לטורניר גדול?
"נפגענו בגלל המלחמה כי לא היתה לנו ביתיות. אם היינו משחקים בבית, אין לי ספק שהיינו עוברים גם את נבחרת רומניה. לא יהיה קל מול איסלנד ויהיה מאוד קשה בלי ביתיות, אבל אני אופטימי"."אני רואה את הדיבורים של מאמן נבחרת איסלנד על ישראל", מתייחס זלצר לאמירות של גורמים בספורט העולמי נגד ישראל בעקבות המלחמה. "אני יודע שאם הוא היה עובר את מה שעברנו הוא לא היה מדבר ככה. קשה לי מאוד היחס לישראל. אני זוכר שבתקופה שלי היחסים עם הטורקים היו מצוינים. נסענו לטורנירים שם, והם באו אלינו. אסור לערב פוליטיקה בספורט כי זה מביא רק לדברים רעים".
מדברים עכשיו על המאמן הבא של הנבחרת, אם חלילה לא נצליח בפלייאוף. מי לדעתך צריך לאמן אותה?
"אלון חזן ויוסי בניון צריכים להמשיך בכל מקרה, גם אם לא נגיע ליורו. אם לא נגיע לשם - זה לא בגללם. אני רואה את העבודה והיא טובה, ובעיקר אני שומע את השחקנים והם מאמינים בצוות המקצועי. זה חשוב ואומר שאנחנו בדרך הנכונה".
כאחד שעבד שנים רבות כמאמן, מה דעתך על הבחירה של מכבי חיפה במסאי דגו ועל ההצלחה שלו?
"גם גל אלברמן וגם מסאי דגו שיחקו אצלי, גל אפילו היה קפטן. אני סומך על שניהם ויודע שהם יכולים לעשות עבודה טובה. יש רשימה גדולה של מאמנים שעברו אצלי, כמו אליניב ברדה, רן קוז'וך, גל כהן, מוטי איווניר ובני לם, כולם היו שחקנים שלי ואני מרגיש טוב עם זה שכולם הפכו למאמנים. זה נותן לי הרגשה שתרמתי את חלקי לכדורגל הישראלי".
ממה אתה נהנה יותר בימים אלה - מאימון או מפרשנות?
"אני מאמן היום ילדים עם צרכים מיוחדים ועושה את זה בשביל ההרגשה האישית. אני רוצה לתרום בדרך שלי, למרות שיכולתי לעבוד במועדונים גדולים. אני גם נהנה בטלוויזיה, ובעיקר מנסה לא לתת פרשנות מסובכת, אלא דברים שכולם יכולים להבין".
מה אתה מאחל לעצמך?
"שנחזיר את כל החטופים ואז נתחיל לחשוב על דברים אחרים. עד אז - הכל שולי".