המשחק המרכזי של המחזור ה-19 הפגיש באצטדיון טוטו טרנר את שתי הקבוצות בכושר הטוב ביותר בליגה, ואת שניים מהמאמנים הכי מרשימים העונה. המארחת הפועל באר שבע, הגיעה למשחק עם 8 ניצחונות רצופים (שבעה מתוכם בליגה) ומנגד האלופה מכבי חיפה, שנמצאה בעיצומו של רצף אדיר של 16 משחקים ללא הפסד, אבל גם עם הרבה פציעות ובמשחק הראשון בעידן פוסט צ'ארון שרי.
יש לא מעט קווי דמיון במסלול שעשו שתי הקבוצות העונה ובעיקר בדרך שבה שני המאמנים התפתחו יחד עם הקבוצות שלהם תוך כדי תנועה. אחד הדברים הקשים למאמן הוא לזנוח את כל מה שעשה בהכנה, להתמודד עם משברים, לשנות מערכים והרכבים ולייצר כימיה והרמוניה קבוצתית בלחץ גבוה של משחקים.
את מה שברדה עשה ועושה העונה, צריך להראות וללמד בקורסי המאמנים. בעונה שעברה ברדה פתח עם 3 נקודות מ-9 אפשריות, חיבר קישור חדש, חזק ואגרסיבי שכלל את גורדנה, שמיר ואליאס, התקפה מהירה עם אנסה והבריק עם יחזקאל כמגן כנף, מהלכים שהביאו את הדרומיים לסיים לפני מכבי ת"א.
העונה, ברדה ניסה להתחיל בדרך דומה, אבל הדברים לא התחברו והקבוצה שלו הבקיעה 8 שערים בשמונת המשחקים הראשונים ונראתה אבודה לגמרי, כשעל הדרך היא מאבדת את יחזקאל, ספורי, וקלימלה, כשגם אבו עביד ומרציאנו נפצעים. אבל ברדה לא שקט על השמרים והמשיך לחשוב מחוץ לקופסא, תוך כדי שהוא עובד נכון באימונים כדי לתרגל את הרעיונות שלו ובסוף זה נתפס לו.
הקבוצה החלה לשחק בהרכב של 4:4:2 ללא חלוץ טבעי, כשהרביעייה הקדמית כל הזמן משנה מקומות ומקשה על ההתגוננות מולה. הוא הפך את פוקו, קשר אחורי אגרסיבי ונייד, למגן ימני שמתחיל את הנעת הכדור עם שני הבלמים (מה שנקרא – קו 3) וכך אפשר ללופז לצאת גבוה ולתפקד כשחקן קישורהתקפה כשהכדור ברגליים של הבלמים, דבר ששדרג גם את גנאח הצעיר ונתן לו המון אפשרויות להיכנס למרכז עם רגל הפוכה.
הוא נתן את המפתחות לאנטוניו ספר, שחקן שבתחילת השנה דיברו על מעבר שלו לאשדוד כדי שיתחשל והרוויח זר סופר איכותי וגם שחקן שמספק איום מתמיד מקו שני ובמצבים נייחים. שלא לדבר על ההחלטה ללכת על ניב אליאסי, עד העונה שוער אלמוני, שנתון 2000, שהחליף 3 מועדונים במחלקות הנוער, שיחק מעט בליגה הלאומית כמושאל ברמה"ש והעונה עושה עבודה נהדרת.
באר שבע אמנם נהנתה מההרחקה של פיירו (חוסר אחריות משווע של החלוץ שמחא כפיים לשופט אחרי שקיבל צהוב והפקיר את הקבוצה שלו), אבל גם הייתה טובה יותר עד ההרחקה. ויטור היה פנטסטי, ניצח את כל התיקולים ודחף את הקבוצה קדימה, גורדנה שלט במרכז וגם החילופים של ברדה היו מדויקים כשגנאח היה זה שבישל את השער השני ללופס.
באר שבע רק יכולה להצטער היום שהיא הניעה מעט מאוחר מבחינת הליגה, אבל עדיין יש לה מטרות העונה. קודם כל גביע המדינה, אבל גם לנסות להתקרב כמה שיותר לשתי המוליכות (יש לה בדרך את הפועל חיפה, שעושה עונה גדולה ועדיין מקדימה אותה). ובעיקר לחשוב קדימה על העונה הבאה, עם מי הולכים, איפה מחזקים ואיך ממנפים את ההצלחה כדי שאת העונה הבאה, באר שבע תתחיל כבר במחזור הראשון, או אם ניזכר בטראומה של ברדה מתחילת העונה – כבר במשחק הראשון בגביע הטוטו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו