דרור קשטן, המאמן המעוטר בתולדות הכדורגל הישראלי ואחד המאמנים הגדולים בתולדות המדינה, שהלך אתמול (שני) לעולמו בגיל 79 הובא היום למנוחות בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא, בנוכחות אנשי כדורגל, שחקני עבר וחניכים שלו לאורך השנים כשבין היתר ניתן היה לראות את אלי אוחנה, יוסי מזרחי, עומרי אפק, ניסים בכר, מישל דיין, אבי נימני ועוד רבים.
קשטן זכה לאורך קריירת האימון שלו בלא פחות מ-6 אליפויות, 6 גביעי מדינה, 3 זכיות בגביע הטוטו ו-3 זכיות בתואר אלוף האלופים. קשטן, ששיחק בהפועל פתח תקוה והפועל כפר סבא ורשם שלוש הופעות כשחקן בנבחרת ישראל, החל את קריירת האימון שלו ב-1977 בהפועל כפר סבא, אותה הוליך לאליפות ב-1981/82. לאחר מכן הוליך את הפועל לוד לזכייה בגביע המדינה (1983/84), ואת בית"ר ירושלים לשלוש אליפויות (1986/87, 1992/1993, 1997/98) ושני גביעים (1985/86, 1988/89).
בארון התארים שלו ניתן למצוא גם אליפות וגביע במכבי תל אביב (1995/96) ואליפות (1999/20) ושני גביעים (1999/20, 2005/06) בהפועל תל אביב, אותה הוביל גם לרבע גמר גביע אופ"א במסע מדהים בעונת 2001/2. בקריירת האימון שלו הדריך גם את מכבי חיפה, הפועל רמת גן, הפועל פתח תקוה, בני יהודה ונבחרת ישראל (2006-2010).
הילה קשטן, בתו, ספדה לו: "אבא, אהוב ליבי, איך נפרדים מאיש נפלא כמוך? איש משפחה, ששם את המשפחה מעל הכל. אבא מסור עם נתינה אינסופית. כל השנים הציגו אותך כאדם קשוח, הם כנראה לא באמת הכירו אותך. היית הכי רך שיש. אתמול עצמת את עיניך. תודה שהיית אבא שלי, לא יכולתי לבקש אבא טוב יותר. תמיד תמשיך ללוות אותי. נוח על משכבך, אוהבת אותך לנצח".
תומר קשטן, בנו ספד: "היום אני נפרד מ'קוקי'. אתם בטח חושבים שטעיתי או התחרפנתי, כי את אבא שלי אתם מכירים כ'ספינקס', 'רס"ר', 'סרבן ראיונות', או עוד כינויים שהוצמדו לו. אבל בשבילי אבא שלי הוא 'קוקי'. בכל יום כינינו אחד את השני כך. בדרכך הספורטיבית, היית נטע זר בכדורגל הישראלי. היית סוג של גרמני, עם עקרונות בלתי מתפשרים. בדרכך המיוחדת, הקפדת על קוצו של יוד. תמיד סברת שההקפדה על הפרטים הקטנים תביא אותך להצלחות, וצדקת. אתה המאמן הכי מעוטר בישראל, אבל ההצלחה הכי גדולה היא המורשת שהותרת אחריך.
"השארת אחריך דורות של שחקנים, אנשי צוות והנהלה, שלא תמיד קיבלו בזמן אמת את הדרך הקשטנית, הודו לך עד יומך האחרון על השיעורים שהענקת להם לחיים. אין עוד מאמנים כמוך, אין עוד אנשים כמוך. היית מורה דרך לכל כך הרבה אנשים, אבל עבור המשפחה היית העוגן, שאיש שמאיר את הדרך, שיודע לתמוך בכל יום ובכל שעה. תודה על כל השיעורים שלימדת אותי. אני אוהב אותך, תראה כמה כולם אוהבים אותך".
