חלון ההעברות של ינואר הוא הזמן לקבוצות לעשות מקצה שיפורים, לתקן הערכות שגויות שהיו בתחילת העונה ובעיקר לשפצר ולהעמיק את הסגלים לקראת השלב בעונה שבו סופרים את הכסף.
נוסף על כך, העונה יש אליפויות יבשתיות בינואר-פברואר שיוצרות בעיות לחלק מהקבוצות, לא רק בגלל היעדרות של שחקנים לתקופת האליפות, אלא גם כיוון שבהמשך הקבוצות ייאלצו לעשות ניהול סיכונים עם אותם שחקנים שיסבלו מעומס (אלו שישחקו בטורנירים) או מירידה בכושר (אלו שישבו שבועיים עד חודש על הספסל). בליגה שלנו אין הרבה שחקנים שיצאו לאליפויות יבשתיות, אבל לאלו שכן - סק, שואו, מילסון, אוואני - יש משקל לא מבוטל בקבוצות שלהם.
יש לא מעט קשיים בהבאת שחקנים באמצע עונה, אבל היו מקרים שבהם מהלך נכון בינואר עשה את ההבדל בעונה ספציפית. בשני מקרים בעשור האחרון, זהבי ואצילי, המהלך הזה ייצר שושלת והפך את אותם שחקנים להיסטוריים במועדון שלהם.
אז איפה עומדות הקבוצות לקראת פתיחת החלון ומה הן צריכות לשנות כדי לשפר את הסגלים ולהשיג את מטרותיהן?
מכבי ת"א. רובי קין מוליך את הצהובים לפתיחת עונה היסטורית. 94.8% הצלחה בליגה, העפלה לשמינית גמר הקונפרנס ליג כראש בית ותחושה שבכל משחק, לא משנה הסיטואציה, הקבוצה תמצא דרך לנצח.
מצד שני, החוליה האחורית של הצהובים דלילה מאוד, ובמשחק האחרון מול הפועל חיפה אופיר דוידזאדה שיחק כבלם בעקבות הפציעה של דריק לוקאסן, שבלי קשר, הוא לא בלם שובר שוויון. מכבי ת"א צריכה בלם נוסף ועוד מגן ימני כגיבוי לאבישי כהן שנותר לבד בעקבות ההתאיידות של מאסון. גיל כהן מאשדוד או בלם זר נוסף בהחלט יכולים להוות אופציה, כמו גם נועם בן הרוש, זוהר זסנו וגיא דזנט הצעירים והמוכשרים בעמדת המגן הימני.
מכבי חיפה. האלופה התחילה מוקדם את מקצה השיפורים כשהביאה את קני סייף לעמדת המגן/כנף וגדי קינדה לעבות את הקישור. הירוקים תקועים מבחינת מצבת הזרים עם שימיץ' ושואו שלא מרשימים, בלשון המעטה, ולא יכולים לעבור קבוצה, כיוון ששיחקו כבר בשני מועדונים העונה. חיפה תשמח להביא עוד שחקן התקפה, כשהשם המדובר הוא דניס לסובוי, יהודי־רוסי מדינמו מוסקבה, אך כמו במקרה שוראנוב, קשה להאמין שחיפה תקבל ממנו תרומה משמעותית בטווח הקרוב.
הפועל באר שבע. ב"ש החלה במסע ההתאוששות שלה בחודש האחרון, אבל הסגל שלה חייב שיפור משמעותי כדי להשיג את המקום השלישי ולהיאבק על גביע המדינה. מיגל ויטור מתחיל להראות סימני ירידה וגם טיבי לא הופך לצעיר יותר, מה שיגרום לחיפושים אחרי חיזוק בעמדת הבלם. העובדה שב"ש עמוסה בשחקנים דומים בעמדות הקשר, נותנת לה אפשרות להציע חילופי שחקנים לקבוצות מרכז טבלה ומטה שזקוקות לחיזוק בעמדות הללו (הפועל חיפה, נתניה וריינה לדוגמה).
גם עמדת החלוץ נותרה מיותמת אחרי העזיבה של פטריק קלימלה, ולמרות ההצלחה של רותם חטואל, שהוסב לתפקיד בחוכמה על ידי אליניב ברדה, צריך להביא בחשבון שהוא חוזר מפציעה וצריך להיות זהירים כדי לא לאבד אותו שוב.
בית"ר ירושלים. בבית"ר העניינים פשוטים וברורים. ההתקפה נראית נהדר, הקישור מספיק עמוק ואבוקסיס מצא פתרונות גם לעמדות המגן. אבל בית"ר מחזיקה במרכז הגנה מהחלשים בליגה (אולי החלש שבהם) ואם היא רוצה להגשים את השאיפות שלה, היא חייבת ללכת בכל הכוח על בלם זר. אם היא תפגע בעמדה הזאת, המקום הרביעי הוא בהחלט אפשרות ריאלית.
מכבי נתניה. השינוי המשמעותי שנתניה ביצעה בינואר היה בעמדת המאמן, אבל השינוי הזה לא יהיה מושלם אם נתניה לא תעשה שינויים בסגל. גיא צרפתי הרוויח בחזרה את איגור זלאטנוביץ', שזה יופי של רכש מתוך הקבוצה. מצד שני, יש המון שומן בסגל שניתן לדלל ולבצע בעזרתו טריידים חכמים. לנסות להביא בלם עם רגל שמאל (גם כאן גיל כהן הוא אפשרות דרך טרייד עם מ.ס אשדוד) ומגן שמאלי שיחליף את אואמו המאכזב (למרות השער היפה מול ריינה).
הפועל תל אביב. הפועל ת"א סיימה סיבוב מוצלח גם מבחינת צבירת נקודות ובטח מבחינת שדרוג הצעירים המוכשרים בסגל. מצד שני, יש לה נכסים שהיא יכולה להשתמש בהם כדי לחזק את הסגל בלי להוציא הרבה כסף, שמסתמן שאין, למרות שינוי הבעלות. אלן אוז'בולט, שירד משמעותית בהיררכיה, יהיה מבוקש על ידי חלק מהקבוצות הבכירות כמו גם הישאם לאיוס. אם שניהם אכן ילכו, הפועל צריכה לחפש חלוץ מטרה שיתאים למערך שלושת הבלמים ושני החלוצים של המאמן בורחה למה.
