הרכב משני של ויאריאל מול הרכב משני של מכבי חיפה, יציעים כמעט ריקים ואווירה של משחק אימון ב"לה קרמיקה", לא נתנו הרגשה שמדובר במשחק במסגרת שלב הבתים של הליגה האירופית. בסופו של דבר, זה משחק שלא קבע הרבה מבחינת התמונה בבית של הירוקים. מראש ידעה אלופת ישראל שההכרעה מבחינתה, תהיה במשחק האחרון מול פנאתינייקוס באתונה. ללא קשר לעובדה הזו, מסאי דגו העלה הרכב גדוש רוטציות. גם כשהיה לקבוצה שלו יותר על מה לשחק, הוא עשה את אותו הדבר, מה שמעיד על חשיבות המפעל והשאיפות של מכבי חיפה במסגרת האירופית.
עצוב, אבל במציאות שבה יש בארץ מלחמה קשה על כל המשתמע מכך, מכניסה את העצב הזה לפרופורציה אחרת. זה לא היה משחק גדול. חצאי מצאים מכל צד, פלוס פספוס ענק של פרנצדי פיירו, שבמחצית השנייה קיבל גדול רק כדי להטביע עם דאנק לתוך שערו של פפה ריינה, אבל הוא סיים את המהלך הזה עם עצימת עיניים ללא מגע עם הכדור. כל זה חמישה מטרים מהשער.
ויאריאל לא עשתה הרבה יותר מזה וגם זה אומר משהו על חשיבות המשחק. יכול להיות שאם הספרדים היו רוצים, זה היה נגמר אחרת, אבל הם לא. אז מכבי חיפה תחזור מספרד עם 0:0 ונקודה שנייה בשלב הבתים. גם הראשונה הייתה אחרי 0:0 ביתי מול היוונים. לא נתון להשוויץ בו, אבל כזה שמשאיר את מכבי חיפה בתמונת המקום השלישי בבית במחזור הסיום. איכשהו, ללא יחס יוצא דופן לליגה האירופית, האלופה עוד עשויה למצוא את עצמה בשלב הפלייאוף של הקונפרנס ליג. מצד שני, במציאות ההזויה בה המדינה נמצאת, גם זה נכנס לפרופורציות.
