את נאום חדר ההלבשה לפני משחק נבחרות הנשים בין ישראל לקזחזטן בליגת האומות נתנה מריאן עווד. היא חשבה עליו באוטובוס מהמלון למגרש בו התקיים המשחק. התוצאה הייתה קלאסיקה של ספורט ורגש.
שלושה דברים היא אמרה לחברותיה: ראשית, היא אמרה "תלחמו כמו החיילים הגיבורים שלנו שנלחמים עכשיו בעזה". שנית, היא אמרה: "תיהנו מכדורגל כמו הילדים שאוהבים לשחק כדורגל ונמצאים עכשיו בשבי", והדבר השלישי שביקשה ״בואו ננצח ונשמח ונחגוג כמו מי שהשתתפו במסיבה ברעים״.
רגעים מרגשים בחדר ההלבשה של נבחרת הנשים של ישראל | ההתאחדות לכדורגל
"לא חששת שהנאום ׳גדול׳ מדי. שהוא עלול להלחיץ שחקניות?", אני שואל אותה במלון אחרי המשחק. "אני מכירה את הבנות", אומרת עווד. "ידעתי שהן יעמדו בזה". עווד, שחקנית אנקרה התורכית, היא ערביה נוצריה. אמא שלה עוד ראתה אותה משחקת במדי הקבוצה התורכית או בשנותיה בארצות הברית משום שהיא פלשתינית ללא תעודת זהות ישראלית.
ואז יש את העניין האחר במנהיגות. לגבות מלים במעשים. בדקה ה-14 היא יוצאת מהעמדה שלה בקישור כדי לנגוח יפה לרשת הגבהה של נועה סלימהוגיץ׳, קיצונית פוטסדאם מהליגה הגרמנית, ליתרון 0:1.
לארז בלכר, מאמן הנבחרת, עמדו דמעות בעיניים בזמן הנאום של חניכתו, אני מבקש ממנו בסיום ציונים לאספקטים שונים במשחק.
מאמץ? "ציון 10, לא יכול לבוא בטענות לאף שחקנית". ארגון? "אולי 7 על המחצית הראשונה וירידה בשניה. קצת נלחצנו מהמשחק האגרסיבי שלהן", הוא אומר. אולי מחמיר קצת עם הנבחרת שלא נתנה מצב אחד טוב ליריבתה.
החדות היתה אמורה להיות הבעיה העיקרית, כשהשחקניות שמשחקות בארץ לא שיחקו משחק רשמי שישה שבועות. "באמת הייתה קצת בעייה בסיומת", מודה המאמן. אבל שוב המאמץ מחפה על קצת חלודה. רחל שטיינשניידר מקטמון החמיצה מול שער כמעט ריק בדקה ה-26 ומחפה על כך בבישול השער השני של עדן אביטל מהפועל פתח תקווה בדקה ה-38. שחתם ניצחון 0:2.
הנאום של עוואד לא היה הרגע האמוציונלי היחיד בחדר ההלבשה של הנבחרת. לפני המשחק דיברו השחקניות בשיחת וידאו עם רופאת הנבחרת איילת לוי, שבתה נעמה היא אולי החטופה המפורסמת ביותר בגלל סרטון המתעד את חטיפתה.
טליה זומר בת ה-19, הייתה חלק גדול מהיתרון האיכותי של ישראל על יריבתה. שחקנית טובה בסדר גודל מכל מי ששיחקו בשתי הנבחרות. אפשר לראות שהיא תעשה כסף לא רע מכדורגל. האנרגיות הן הארנב של דורסל, היכולות מגוונות כאולר שוויצרי.
במהלך תשעים הדקות היא עוברת שלושה תפקידים - שני האגפים וגם עמדה מספר 10 ושום דבר בכדורגל לא זר לה: מסירת עומק של ארבעים מטר, עקבים חכמים, שיחות דרבון עם מיכאלית וורקו ועדי גולדן בנות ה-17 וה-16, שערכו הופעות בכורה. פה ושם גם גליץ' קצת מלוכלך וגם כשצריך לצעוק על הקוונת התורכיה היא עושה זאת באנגלית יפה.
זה לא נגמר במגרש. בתל אביב השתתפה בעצרת משפחות החטופים. באוניברסיטת בטלר שם היא משחקת גם כפתה על נשיא האוניברסיטה הצהרה שסטודנטיות וחברי סגל לא יעוררו אלימות אנטישמית. "איילת אומרת שהיא מרגישה שנעמה בחיים", אומרת זומר. "יש משהו בקשר אם ובת. אני מאמינה בזה".
בשולי הדברים: המשחק שנערך בטלקי, מתחם הנבחרות של הכדורגל ההונגרי, הוא ראשון מבין שניים מול קזחסטן שייערכו בהונגריה. ישראל לא יכולה לארח כרגע וקזחסטן – ש-70 אחוז מאוכלוסייתה מוסלמית - טוענת שאינה יכולה מסיבות ביטחוניות.
לטעמי על הכדורגל הישראלי להתנגד לניסיונות לא לארח אותנו. אסור להעדיף את היתרון הספורטיבי על המסר שנבחרות חברות אופ״א מחויבות לפעילות סדירה ונורמלית של נבחרת ישראל. משחק כדורגל נשים לא עמד למשוך 75 אלף צופים, והדברים נראים יותר כמו חרם שקט.
