מאוחדת ונחושה: נבחרת ישראל היפה משאירה הכל על המגרש

המתמטיקה ברורה. נבחרת ישראל כבר לא תלוייה בעצמה. גם אם השחקנים של אלון חזן ינצחו בשבת בערב את רומניה וביום שלישי הבא את אנדורה, יש סיכוי די סביר שזה לא יספיק כדי להעפיל ליורו 2024 בגרמניה.

אם התסריט הזה היה מתרחש בימים רגילים היינו שומעים את הקולות הרגילים: זה כישלון לא להעפיל מבית כזה והגיע הזמן להחליף את המנהל המקצועי ואת המאמן הלאומי. אבל אלו לא ימים רגילים. ונבחרת ישראל נקלעה לסיטואציה שכל התנאים המוקדמים הם נגדה: ארבעה משחקים בתשעה ימים, משחקי "בית" שמתקיימים בהונגריה, ושחקנים רבים בסגל שמגיעים מליגה שמושבתת כבר חודש וחצי.

לזה צריך להוסיף את המטען הרגשי הכבד שיושב על כתפי השחקנים והצוות, מה שגורם לכל המסע הזה לקבל פרופורציות אחרות בתכלית. ולכן, המשחק אתמול (רביעי) מול שווייץ היה לא רק אירוע מרגש בעוצמות חסרות תקדים, אלא גם הישג ספורטיבי.

צריך לזכור, שווייץ היא נבחרת שב-20 השנים האחרונות לא החמיצה עלייה ליורו או למונדיאל למעט פעם אחת. ישראל כמובן לא העפילה מעולם ליורו ולמונדיאל הגענו פעם אחת לפני 53 שנה. שווי השחקנים של נבחרת שווייץ הוא 240 מיליון יורו. של ישראל: בקושי 40 מיליון. לשווייץ יש שחקנים מאלופת אירופה מנצ'סטר סיטי ומוליכת הבונדסליגה באייר לברקוזן. הפערים הם עצומים.

ולמרות זאת, במחצית השנייה נבחרת ישראל הייתה טובה יותר משווייץ. וזה כאשר בהרכבה משחקים שלושה ילדים חסרי ניסיון: דור תורג'מן, ענאן חלאיילי ועידן טוקלומטי. אבל שלושתם היו מצויינים. בעיקר תורג'מן, ששוב הראה איזה כישרון אדיר הוא, ובעיקר הוכיח איזה אופי מדהים יש לו. מנואל אקנג'י ממנצ'סטר סיטי? תורג'מן לא התרגש ועבר אותו שוב ושוב.

אבל זה היה במחצית השנייה המצויינת, שהשכיחה מעט את המחצית הראשונה הדי אנמית. והאמת שזו תופעה מדהימה. בשישה משמונת המשחקים של הנבחרת בקמפיין היא ירדה למחצית בפיגור 1:0. ובאף מחצית ראשונה הנבחרת לא היטיבה לשחק, ולא משנה מי היה בהרכב.

ואז, הפלא ופלא, קורה משהו. זה קרה במחצית השנייה בבוקרשט נגד רומניה וקרה אתמול בפאנצ'ו ארנה בבודפשט. הנבחרת מתעשתת, מתחילה לשחק כדורגל התקפי וחיובי, מצליחה להשוות וכמעט גם לנצח.

המטרה של אלון חזן כעת היא שמול רומניה המחצית הראשונה תהיה טובה. שהיא תהיה המשך של המחצית השנייה מול שווייץ. זה הרי אותו אצטדיון והמשחק יהיה בפער של שלושה ימים. מה שקרה אתמול במחצית השנייה יגרום למאות רבות של ישראלים לעלות היום ומחר על הטיסות לבודפשט כדי להיות כאן בשבת בערב. אין לי ספק בכך.

להרבה ישראלים המשחק אתמול בערב היה רגע ראשון מזה שבועות רבים שהם יכלו לשמוח, לחייך, לצעוק "אל אל ישראל!" נכון, זה רק כדורגל ובימים האלה יש דברים הרבה יותר חשובים. אבל ניצחון על רומניה בשבת בערב לא רק שיגרום לעוד פרץ של שמחה בעם שכל כך זקוק לרגעים הללו – הוא גם יעביר מסר ברור לכל העולם.

המסר הוא שלמרות כל הקשיים וכל התלאות ישראל חזקה ומאוחדת, עם נבחרת שיש בה יהודים וערבים, שכולם ביחד פועלים למען מטרה משותפת. באומץ, בנחישות, בכישרון. או במילים אחרות: ישראל היפה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות