ב־5 באוקטובר, יום חמישי לפני חמישה שבועות, עלו על כר הדשא בבלגיה ובסמי עופר מכבי תל אביב ומכבי חיפה למשחקיהן במסגרת הקונפרנס ליג והליגה האירופית, בהתאמה. יומיים לאחר מכן, ארגון הטרור חמאס הוציא לפועל את מתקפתו האכזרית שעלתה לנו בטובי בנינו, אחינו ואחיותינו - מתקפה ששינתה אותנו לנצח.
כפועל יוצא מכך עולם הספורט נעצר, ואת האימונים והמשחקים החליפו ביקורים אצל הניצולים וניסיונות לעודד את האנשים המופלאים מהעוטף ששרדו את הטבח הנורא. כעת, יותר מחודש אחרי אותה שבת ארורה, ולמרות הקושי, גם הכדורגל חוזר לאט־לאט לעניינים, לצד הניסיון להחזיר את חיינו למסלולם.
זה יתחיל הערב עם חזרתן של מכבי תל אביב ומכבי חיפה למפעלים האירופיים, ושלושה ימים לאחר מכן נבחרת ישראל תחל במרתון של ארבעה משחקים בתקווה להעפיל לראשונה בהיסטוריה ליורו – משימה שלפתע מרגישה יותר לאומית וקיומית מספורטיבית.
מכבי ת"א תפגוש את זוריה לוהאנסק האוקראינית, שכרגע מקדימה אותה בנקודה בטבלת הבית. בימים כתיקונם זה היה אמור להיות אחד ממשחקי החוץ הנוחים של הצהובים, אבל אנחנו ממש לא בימים כתיקונם.
מכבי בקושי התאמנה עם הצוות המקצועי במהלך אוקטובר, ורק בשבוע האחרון הקבוצה והצוות התחברו מחדש. זה מצב הרבה יותר מורכב ומאתגר מטרום־עונה, מכיוון שצריך להכניס שוב את השחקנים לכושר, לחבר אותם, וזאת בזמן שהיריבות נמצאות בשיא הכושר הגופני.
רובי קין ינסה לחבר את קבוצתו מחדש ולנהל בחוכמה את דקות וסגנון המשחק (משחק לחץ יהיה מאוד בעייתי בסיטואציה הנוכחית) של שחקניו, כשהוא יודע שרובם המוחלט לא יוכל לשחק באינטנסיביות רגילה של חודש נובמבר אחרי חמישה שבועות ללא משחק רשמי.
היריבה של מכבי הערב היא קבוצה בינונית גם במושגים אוקראיניים (2 ניצחונות ליגה ב־11 משחקים), וגם היא, כמו הישראליות, לא מארחת את משחקיה בבית אלא בלובלין, פולין, זכר למלחמה באוקראינה. אגב, מלך שעריה של זוריה הוא שחקן שגדל בנוער של מכבי ת"א, אדוארדו גררו, והיא כבר הספיקה להחליף מאמן בתחילת ספטמבר.
מכבי חיפה, שפתחה לא טוב את העונה בליגה ונמצאת כרגע עם נקודה משש בליגה האירופית, תארח בקפריסין את ויאריאל, קבוצה שנמצאת במשבר מקצועי גדול. היא החליפה את מאמנה, קיקה סטיין, ונראה שגם הכיסא של מחליפו, חוסה רוחו מרטין, מתנדנד בחוזקה אחרי ניצחון בודד בשבעת המשחקים האחרונים בליגה.
ויאריאל, עם כל קשייה המקצועיים, עדיין מחזיקה בסגל שחקני נבחרת ספרד כמו ג'רארד מורנו, ירמי פינו ואלכס באנה ועוד שחקנים איכותיים בדמותם של דני פארחו, אטיין קאפו וראול אלביול.
אלא שעם כל הכבוד לקשיים של הספרדים, הצרות של מסאי דגו גדולות ורלוונטיות יותר. גם לפני המלחמה האלופה לא נראתה בשיאה מבחינה מקצועית, וזה בלשון המעטה. המצב הנוכחי, גם אם הכניס דברים לפרופורציות, מקשה אף יותר: מכבי חיפה לא התאמנה בצורה סדירה, דיא סבע נמצא בדרך החוצה, וחלק מהזרים חברו לקבוצה רק בשבוע האחרון.
דגו יצטרך למצוא דרכים לצמצם את הפערים המקצועיים, ונראה שהוא ינסה לשחק במערך נסוג של שלושה בלמים תוך ניסיון להתבסס על משחק מעבר, בתקווה להתעלות שתוביל את חיפה להפתעה גדולה באי השכן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו