מכבי, אל תפסיקי לנו את הריקוד

אומרים שהקלישאות תמיד נכונות. "לדרבי חוקים משלו" היא הקלישאה הנכונה מכולן, גם אם אתה אוהד מכבי ת"א ולא הפסדת דרבי בליגה כבר יותר מתשע שנים.

זה גם לא משנה באיזה מומנטום חיובי נהיה - אנחנו האוהדים נגיע לכל דרבי עם החשש שהיום הוא היום שבו השושלת והמסורת נגמרים, נשברים, ויש סיכוי מעשי שנפסיד.

אם בשנים קודמות היינו מגיעים עם פחות פחד לדרבי, והשאלה רק היתה "כמה גולים ניתן להם" - השנה התחילה והקבוצה מראה חוסר יציבות משווע.

פעם אתה נותן שישייה מהדהדת להפועל ב"ש, ופעם לא הולך לך כלום נגד בני ריינה. נותן בקונפרנס ליג שלישייה קלה לאיסלנדים בדקה ה־30, ומוריד משום מה את הרגל מהגז. מכבי מגיעה לשחק בדרך כלל למשך מחצית אחת בלבד.

עם התחושה הזאת אנחנו צריכים להסתובב במשך ימים לקראת הדרבי. (צוות אימון) זר לא יבין זאת, אירופה לא מעניינת אותנו. מצטערים. לא גנט ולא שמנט. אנחנו נולדנו בשביל הרגעים האלה, והפסד בדרבי יכניס לנו את הראש עמוק לאדמה, גם אם זה יקרה פעם בתשע שנים. פשוט אסור לזה לקרות.

כבר שנים לפני כל דרבי יש לנו את ההרגשה הזאת, וזה משהו שלעולם לא יחלוף. ברור שהרצף הזה לא יימשך לעד, אבל אם אפשר - אז בבקשה שזה לא יסתיים דווקא היום.

איך יהיה אפשר ללכת ברחוב ולראות אותם פתאום מוציאים את האף? איך נגלול בפייסבוק? שלא לדבר על התיוגים בקבוצות ווטסאפ. הם רגילים, אנחנו כבר לא מתייגים אותם, כמה כבר אפשר לתייג יותר מ־3,400 ימים?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אז יאללה, מכבי, תעלו אל הדשא בטירוף, תשאירו אותנו עם חזה צהוב נפוח. וכמאמר השיר, הלחן עממי: "אז תנו לנו לשמוח, שלא נוכל כבר לעמוד, רוצים רק את הדרבי, אנחנו לא נפסיק לרקוד".