במוצ"ש יעלו להיאבק על מקום ביורו נבחרות רומניה וישראל - משחק מעניין, שחקנים מסקרנים, מנור סולומון מטוטנהאם, אוסקר גלוך, דניאל פרץ. תבינו לאיזו רמה הגענו: יש לנבחרת ישראל שחקן מבאיירן מינכן, והוא אפילו לא עולה בהרכב.
אבל במה רוב האנשים מתעסקים? "למה בניון לא זימן את זהבי?". בחיאת, יוסי וערן... למה ככה? אני חולה על שניכם, למה לבאס?
אין מה לעשות, בניון וזהבי הם דבר והיפוכו. יוסי היה ילד פלא, בגיל 15 הוא כבר יצא לשחק באייאקס. זהבי הגיע לליגה ההולנדית, לפ.ס.וו איינדהובן, רק בגיל 33. בניון שיחק בליברפול, בצ'לסי ובארסנל וכיכב בליגה הספרדית - וזהבי, לעומתו, נכשל בליגה האיטלקית וכיכב דווקא בסינית.
אבל בעיניי, ההבדל הגדול ביותר ביניהם הוא המהות שלהם ככדורגלנים. יוסי מילדות היה היהלום, ילד הפלא. אחר כך נער הפלא, ותמיד היה הנסיך. היה לו כישרון מולד לכדורגל, והוא תמיד עמד בציפיות.
הכישרון של זהבי הוא לא בכדורגל - הוא באופי, בתשוקה, במחויבות, בווינריות ובעבודה הקשה. זהבי יעשה בכל פעם יותר ממה שמצפים ממנו. בכל קבוצה שהוא הגיע אליה (חוץ מאשר בפלרמו, אבל אל תהיו קטנוניים) הוא העמיד ציפיות, וחצה את הרף.
כשיוסי עשה שטויות סלחו לו, גם כשסירב לחילוף של המאמן אלי כהן במכבי חיפה. המאמן הלך ויוסי נשאר, כי יוסי הוא כזה חמודי ווירטואוז... לזהבי סולחים פחות. כשזרק את סרט הקפטן, כשהלך לסין בשביל הכסף. כי ערן, אתם יודעים, הוא ערן. הוא לא הנסיך - הוא הקבלן. הוא עושה הכל בעבודה קשה, ובדרך כלל מביא קבלות.
הבעיה היא שכפי הנראה, הם הפוכים גם בענייני סידורי השינה. ערן רוצה חדר לבד, יוסי רוצה לישון עם מישהו. ובגלל זה אולי לא נהיה ביורו. כשהייתי בכיתה ה' ישנתי בחדר אחד עם אחותי הקטנה, מירי, וזה ממש ביאס אותי.
ביקשתי מההורים שלי חדר לבד, לא נתנו - אז ברחתי מהבית, עד המכולת. הייתי שם עד 18:00 בערב, נהייתי רעב ורציתי לראות טלוויזיה ולשחק באטארי, אז חזרתי בבושת פנים - רק כדי לגלות שאף אחד לא שם לב שנעדרתי.
אתם יודעים למה לא הרגישו בחסרוני? כי אני לא החלוץ הישראלי הטוב בכל הזמנים. אני לא הייתי מלך השערים של כל הזמנים בנבחרת ישראל. אני לא החלוץ בכושר הטוב בליגה, עם 10 שערים ב־10 משחקים מתחילת העונה. אם הייתי ערן זהבי, היו מעלים מסוקים לאוויר ושולחים משלחת חיפוש אחרי חצי שעה.
אני מבין כדורגל פחות מאלון חזן, מבניון וגם מאלון מזרחי - אבל בשינה אני מבין, אפילו הייתי פעם במעבדת שינה. ואני אומר לכם שעדיף ערן זהבי שלא ישן טוב בלילה, מאשר תאי בריבו או שון וייסמן לא בכושר עם תשע שעות שינה כמו של נהג סמיטריילר. נקווה שמרוב דיבורים על השינה של זהבי, השחקנים לא יירדמו על המגרש.
מה הסיפור, ערן? אני מבין שאתה מקצוען, ושאתה צריך לישון לבד ואת השקט שלך... אבל פה לא מדובר בכדורגל מקצועי - כאן מדובר בנבחרת ישראל בכדורגל. אתה כיכבת בצל החומה הסינית - אנחנו לא יודעים לבנות חומה מול אוסטרליה.
אתה רוצה חדר לבד עם מיטה נוחה לישון בה לפני משחק - אצלנו נדחקים חמישה־שישה שחקנים עם נערת ליווי בחדר אחד לפני המשחק המכריע מול דנמרק. אולי בגלל זה הפסדנו להם 5:0, כי השחקנים לא ישנו לבד בחדר?
ערן, אני מבין שקשה לישון עם עוד שחקן בחדר. אתם יודעים מה זה לישון בחדר עם דניאל פרץ? בטח הוא לא מפסיק לחפור על באיירן, ועל זה שלמנואל נוייר יש מבטא גרמני מפחיד, ואם זה לא על באיירן - זה על נועה קירל. איך אפשר לישון ככה?
ערן, יכול להיות שבשישי הקרוב יהיה לך חדר לבד, אבל איך אתה יכול להירדם? איך אתה יכול להירדם כשזה הסיכוי האחרון שלך, ואולי שלנו, להיות ביורו? יוסי, אלון, איך אתם יכולים להירדם לפני משחק של פעם בחיים כשאתם לא מזמנים את החלוץ הטוב ביותר?
וגם אם שלושתכם תישנו טוב בשישי בלילה - אני ועוד הרבה אוהדי כדורגל לא נירדם בקלות. כי יש לנו חלום של 53 שנים, ואתה לא יכול לחלום אם אתה לא ישן טוב בלילה.
איך שר חנן בן ארי: הכל הבל - חוץ מכדורגל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו