הרחק משאר העולם, ביציעי ליגת העל, נשים מהוות פחות מ־10% מכלל האוהדים המגיעים למשחקי כדורגל. כשמסתכלים על הכמות שלהן באצטדיונים מעבר לים - מבינים את גודל הבעיה, שבין הסיבות המקומיות לכך: אלימות, קללות, התפרעויות והרושם שמדובר במרחב גברי.
מיכל תורג'מן (52), אוהדת שרופה של הפועל ירושלים, שמכהנת כחברת עמותת המועדון, לקחה קשה את העובדה שאין באמת מרחב נשי במגרשים, והחליטה לשנות זאת. היא בעיקר ראתה שלאוהדות אין מרצ'נדייז ושהאצטדיונים לא תמיד מותאמים להן.
במסגרת פרויקט גמר בתואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, מיכל חשבה על פתרון. היא מציעה שכל קבוצה שתתמוך בשוויון מגדרי ושתעודד נשים להגיע תקבל את תו התקן "Double You", ובכך תזכה להגדיל את מספר האוהדים והנשים ביציע.
"לאורך כל שנת המחקר חזרה על עצמה אותה השאלה: 'מה לך ולכדורגל?' - שאלה שלא היתה מופנית לגברים", היא אומרת. "הבנתי שיש בעייתיות, והחלטתי לעסוק באוהדות כדורגל".
מיכל, כאמור, שרופה על הפועל ירושלים, שנמצאת בבעלות האוהדים והאוהדות, שימשה עבורה שדה מחקר. אמנם מדובר בקהל ששולל אלימות, שמתנגד לגזענות ולגילויי אפליה, אבל היא בטוחה שגם קהלים של קבוצות אחרות יכולים לפתוח את הדלת לכל אישה.
יחד עם אוהדות נוספות, מיכל הקימה את קבוצת "נשות הפועל", שפועלת עם הוועד המנהל למען הגדלת מספר הנשים ביציעים. בתחילה היו בקבוצה 5 נשים וכיום יש 40. הצפי הוא שהקבוצה עוד תגדל העונה. כמו כן, במשחק הבית האחרון בעונת 2022/23 מיכל היתה כרוזה לצד הכרוז הקבוע, מה שהביא לתגובות נלהבות.
לעונה הקרובה מינה הוועד המנהל את רות פנחסי, שחקנית עבר בקבוצת הנשים, לכרוזה. דבר חשוב לא פחות - מיכל שמה לב לחוסר בהתאמה מגדרית ב"טדי", כלומר, לא היה שילוט לשירותי הנשים, מה שהוביל לכניסת גברים אליהם. היא תלתה עשרות שלטי הכוונה ביציע המזרחי, ואחרי שיחה עם החברה האחראית על האצטדיון, הותקנו שלטי הכוונה קבועים.
תפקיד המשווקים
בשיחה מעוררת ההשראה עם מיכל, ניסיתי להקשות עליה. כששאלתי אותה למה זה חשוב שנשים יגיעו למגרשים, התשובה שלה היתה פשוטה: "נשים צריכות להיות נוכחות בכל מרחב ציבורי שבו הן רוצות להיות, ולהרגיש בו בנוחות ושייכות. מחקרים גם הוכיחו שנוכחות הנשים מורידה את מפלס האלימות, וכמובן - נשים הן פוטנציאל כלכלי לקבוצות". בימים שבהם בכנסת בקושי רואים ייצוג נשי, אי אפשר להתווכח איתה.
מה יהיו הקריטריונים לקבלת תו התקן המדובר?
"בטווח הקצר: הקמת קבוצת אוהדות שיפעלו להגדלת מספר הנשים ביציע, כפי שעשינו בהפועל ירושלים, התאמת מרצ'נדייז לנשים ושינויים פיזיים באצטדיון. בטווח הארוך: הנחלת אהדה מגיל צעיר, לבנים ולבנות, דרך שיתופי פעולה של הקבוצות עם בתי ספר; שיתוף נשים בתפקידים במועדון; ושינוי העיצוב בפרסומות כך שיהיו מוכוונות גם לנשים.
"ראיתי קמפיין שבו גבר הודיע לאשתו שבקרוב הכדורגל חוזר, והגדיר לה את הזמנים שבהם היא לא יכולה להפריע לו. הגיע הזמן להתקדם. לא רק שהפרסומות לא מוכוונות לנשים, הן גם מדירות אותן".
זה אפשרי להגדיל את מספר הנשים ביציע?
"בטח. מקבלי ההחלטות במנהלה צריכים לאמץ את היוזמה, או אחת אחרת, להפעיל את הקבוצות שיישמו את הקריטריונים, לחזק מגדרית את הקהל ולייצר עבור הנשים תחושת שייכות, שמדובר בטריטוריה ששייכת גם להן".
כמה נשים נראה ביציעים בעוד חמש שנים?
"נראה גם כאלה שרצו לבוא וחששו, וגם כאלה שזה לא עניין אותן. אני בטוחה שתהיה עקומת גדילה, כי תהיה לנשים תחושה אחרת, אווירה של 'בואו, יש לכן מקום'. צריך לפתור את הדימוי הרע של הכדורגל. זה הספורט הפופולרי בעולם, ויש בו מקום לכולם".