אחד מהשחקנים הזרים הגדולים בהיסטוריה של הפועל ת"א הוא ללא ספק דאגלס דה סילבה. בשבת הקרובה הבלם הברזילאי יזכה ללבוש את החולצה האדומה, כנראה בפעם האחרונה, במסגרת משחק הידידות של הפועל נגד לגאנס הספרדית, לרגל חגיגות 100 השנים למועדון.
"זה יהיה מדהים לחזור לשחק עם הפועל", מספר דה סילבה בראיון בלעדי ל"ישראל היום", שנערך כולו בעברית. "צריך לפרגן לארז נעמן, הדובר. כשהוא התקשר אלי לפני כמה חודשים כדי להזמין אותי לשחק בטורניר 7x7 בארה"ב, חשבתי שמישהו מסתלבט עלי. אחר כך הוא המשיך לשלוח הודעות שזה רציני, דיברנו ואמרתי לו 'בטח שאני מגיע', אבל בהתחלה לא האמנתי שזה אמיתי. כששמתי את החולצה של הפועל בטורניר בארה"ב, לא הצלחתי לישון בלילה הראשון מרוב התרגשות. זו הולכת להיות חוויה אדירה. אני לא יודע מה יקרה לי עכשיו כשאני חוזר לבלומפילד, זה חלום שמתגשם מבחינתי".
כמה אתה בכושר?
"התאמנתי קצת בברזיל כדי להיות מוכן. אני יודע שאני אשחק, אבל לא באמת אכפת לי אם אשחק 90 שניות או 90 דקות. מה שהמאמן ייתן לי - אגיד תודה. אני עדיין לא מאמין שזה קורה לי. כשאעלה לשחק בבלומפילד זה יהיה יותר מהגשמת חלום. זה מרגש לחזור לשחק מול שער 5, מול האוהדים שאני כל כך אוהב, לחזור לשחק בקבוצה שהצלחתי בה הכי הרבה ושהשגתי איתה הכל. ועוד משחק נגד קבוצה מספרד, זה מאוד מכובד. רק חבל שזה לא נגד מכבי, בטוח הייתי כובש".
דה סילבה המריא אתמול לפנות בוקר לסאו פאולו, משם המשיך למדריד, והוא ינחת היום בארץ. סיבוב של כ־16 שעות בשמיים, אבל מבחינתו זה שווה הכל - על אחת כמה וכמה כשהבן שלו, מתיאוס, מגיע איתו. "הדבר שהכי משמח אותי זה שמתיאוס בא איתי ויראה אותי משחק בישראל, ויבין מה עברתי וכמה אהבו אותי כששיחקתי בהפועל. עזבנו את הפועל כשהוא היה בן 4, ולמרות שהוא היה מגיע לכל המשחקים הוא לא זוכר כלום מהתקופה הזאת, כי הוא בן 16 עכשיו. מאוד חשוב לי שהוא יראה את זה בעיניים".
נפגשת בארה"ב עם הבעלים החדשים, מה אתה חושב עליהם?
"הם עשו עלי רושם מאוד טוב. הם רוצים להחזיר את הפועל למקום שבו הקבוצה צריכה להיות - שתילחם על אליפויות, שתיקח גביעים, שתחזור לליגת האלופות, שתשחק קבוע באירופה. הם נראים אנשים נדירים, ואני חושב שהם יצליחו לשים את הפועל בחזרה בצמרת".
הם מסוגלים לעשות את זה בלי תקציבי ענק?
"צריך לבנות דברים לאט־לאט. אני זוכר שכשאני הגעתי להפועל הקבוצה נלחמה נגד הירידה, עונה לאחר מכן היינו מקום שני עם גוטמן, ועונה לאחר מכן הבאנו דאבל ושיחקנו בליגת האלופות. הם צריכים להשקיע לאט־לאט, להתקדם כמו שעולים במדרגות. ממה שהבנתי ככה הם רוצים לעשות, ואני בטוח שהפועל יכולה לחזור לצמרת".
הפועל לא ניצחה דרבי כבר תשע שנים.
"בתקופה שלי מכבי מקסימום היו מוציאים נגדנו תיקו והיו הולכים לחגוג. הם לא היו ברמה שלנו. הדרבי זה הדבר הכי חשוב לאוהדים, אף פעם לא הפסדתי דרבי. מכבי היו מפחדים מאיתנו, חבל על הזמן. כבשתי כמה גולים בדרבי. אני מקווה שהשנה ננצח כבר את הדרבי".
איך קיבלו בברזיל את ההפסד של נבחרת הנוער לישראל ברבע גמר המונדיאליטו?
"לא ראיתי את המשחק כי הייתי בטורניר בארה"ב, אבל אני יכול להגיד לך שבתקשורת בברזיל הרגו את השחקנים של ברזיל. צריך להגיד לישראל כל הכבוד על הניצחון הזה, ועל כל הטורניר שהם עשו. היה כיף לראות את זה. ראיתי גם שהיו חמישה שחקנים של הפועל בנבחרת, וזה מראה על עתיד טוב. הילדים האלה שהצליחו במונדיאליטו יכולים להביא את הפועל למקומות שאנחנו הבאנו אותה אליהם, שזה לקחת תארים וצ'מפיונס. ראיתי גם את הנבחרת הצעירה ביורו, וזה מראה על התקדמות. השחקנים האלה הם העתיד של כל מועדון".
לא רוצה להיות מאמן
דה סילבה בן ה־39 מתעסק כיום בנדל"ן, ויש לו חמש דירות Airbnb בברזיל, באי פלוריאנופוליס, שם הוא מתגורר. על האפשרות להפוך למאמן הוא בכלל לא מוכן לשמוע: "להיות מאמן זה יותר מדי בשבילי. זה מקצוע אכזרי. בברזיל, אם אתה מפסיד שלושה־ארבעה משחקים - אתה בחוץ. אין כבוד אם היית שחקן עבר או משהו כזה, וזה לא משהו שיעשה לי טוב".
לסיום, מה היה המשחק הכי גדול ששיחקת בהפועל ת"א?
"בארץ אני חושב שזה היה הדרבי הראשון שלי, כשנתתי גול בדקה ה־11 אחרי שהגעתי מכפ"ס. היה גם את הדרבי שניצחנו בו 2:4 ועשינו מה שרצינו, כאילו שיחקנו נגד קבוצה מליגה שלישית. היינו צריכים לתת להם 6 במשחק הזה. באירופה אני חושב שהמשחק הכי גדול היה ה־0:3 נגד בנפיקה ששמתי שם גול. זו היתה קבוצה מפחידה - דויד לואיז, חאבייר סביולה, פאבלו איימאר, פאביו קונטראו, אוסקר קרדוסו. הקמפיין הזה הוא היסטורי, כי זו היתה הפעם הראשונה והיחידה עד עכשיו".
