בוקר טוב ישראל מבאטומי, היום נבחרת ישראל הצעירה עומדת לשחק בחצי גמר יורו. הנה לכם משפט שלא האמנתי שאכתוב מתישהו, אבל השנה האחרונה שינתה סדרי עולם, ונבחרות ישראל הצעירות מזעזעות את העולם בכל הטורנירים הגדולים.
הנבחרת שלנו הגיעה שלשום בשלום בטיסה ישירה מטביליסי לבאטומי, ואתמול ערכה את האימון המסכם שלה באצטדיון היפהפה של העיר המארחת, שבו גם יתקיים משחק הגמר ביום ראשון הקרוב. האווירה באימון היתה מצויינת, השחקנים היו מחויכים ובעלי אמונה גדולה, כולם בכולם וכל אחד בעצמו. שניים בלטו מעל כולם בגישתם: הבלם סתיו למקין והקשר ההתקפי אוסקר גלוך, שהוא אחד הסיפורים הגדולים של הנבחרת ובכלל, עוד לפני שהטורניר בגאורגיה בכלל יצא לדרך.
היות שהוא שייך מבחינת הגיל לארבע נבחרות - ושלוש מהן שיחקו במהלך הקיץ - היתה התלבטות באיזה מהן הוא ישחק. מכיוון שניתנת עדיפות לנבחרות הבוגרות, הוחלט שאוסקר יוותר על המונדאליטו עם הנוער (וגם רד בול זלצבורג לא רצתה לשחרר אותו) ויתרכז בשתי הנבחרות האחרות, תחילה בבוגרת ומשם ישר ליורו הצעירות. לאוסקר לא היה קל לפספס את המונדאליטו. הוא היה בקשר רציף לאורך כל הטורניר עם המאמן אופיר חיים ועם חבריו לנבחרת, וגם שלח להם סרטון לפני משחקים, שבו איחל להם "בהצלחה".
יודע מה הוא שווה
לבסוף אוסקר השלים עם ההחלטה ולקח על עצמו כמשימה לנפץ עם הנבחרת הזו תקרת זכוכית אפילו יותר גבוהה מזו שניפצה נבחרת הנוער. כשוחחתי איתו, יומיים לפני המשחק המכריע מול צ׳כיה בשלב בתים (שבו בישל את שער הניצחון), הוא אמר לי בנונשלנטיות ובביטחון מלא שהנבחרת הזו תגיע לא פחות רחוק מנבחרת הנוער. אמר וביצע על כר הדשא.
אוסקר הוא באמת פלא. כישרון על שצומח פעם בדור ויודע בדיוק מה הוא שווה. היכולת שלו לקבל כדור בין הקווים בזוויות מושלמות ובנגיעה הראשונה לצאת קדימה הן ברמה עולמית גבוהה מאוד. נוסיף לזה את השקט הנפשי לקבל את ההחלטה הנכונה באזורים שבהם סופרים את הכסף, הקילריות מול השער, יכולת המסירה הפנומנלית והאמונה ביכולות שלו, ונקבל שחקן שהוא שילוב בין אייל ברקוביץ׳ לחיים רביבו. לא סתם הוא אחד השחקנים שעוד לפני שלב חצי הגמר נמצא בפנקסים של כל הקבוצות הגדולות, כולל ארבע אנגליות: ארסנל, מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי וטוטנהאם, שעומדת להיות קבוצתו החדשה של כישרון העל השני שלנו, מנור סולומון.
אנגליה היא נבחרת ברמה אחרת מכל נבחרת אחרת בטורניר הזה. הבנו את זה כשראינו את הסגל שלהם, חשנו את זה על בשרנו כשפגשנו אותם וראינו פערי רמות עצומים בין הנבחרות. אבל לטורנירי כדורגל יש אבולוציה משלהם ואין דין.
הזמן הנכון
דינו של משחק בשלב הבתים כדין משחק נוקאאוט רגע לפני גמר. פרט לעובדה שרק לאנגלים יש מה להפסיד והלחץ עליהם, הם גם סובלים מההיעדרויות של שני השחקנים ששיחקו עד כה בטורניר בעמדת המגן הימני, בן ג׳ונסון (מווסטהאם) ומקס ארונס (מנוריץ'), וגם מהיעדרותו של שחקן הכנף השמאלי, ג׳ייקוב ראמזי (מאסטון וילה). החיסורים הללו ייאלצו את המאמן לי קרסלי להשתמש במגן שעד כה לא שיחק בטורניר (כנראה לוק תומאס מלסטר), וזה יכול לפגוע במשחק הקבוצתי.
כאן נכנס גיא לוזון לתמונה. הוא יצטרך להחליט קודם כל על המיקום של אוסקר, באמצע מאחורי דור תורג׳מן או בשמאל בקו 4 של הקישור. ובנוסף, המאמן יצטרך להחליט מי ישחק באגף ימין (כנראה שזה לא יהיה איתן אזולאי, שיעבור למרכז), כדי לנסות ללחוץ ולהיכנס לרחבת היריבה מהאזור הפחות מתואם בהגנה האנגלית.
הנבחרת שלנו התפתחה בצורה מרשימה תוך כדי הטורניר. קו ההגנה שלה נראה נהדר, מרכז הקישור חזק, לוזון מנהל נפלא את הסגל טקטית תוך כדי משחקים, ואוסקר התחמם תוך כדי תנועה. הדבר המעודד מבחינתנו - יש תחושה שלמרות הטורניר הטוב של אוסקר ובעיקר ההופעה האדירה מול צ׳כיה, יש לו עוד משחק אחד ענק לתת - ואין כמו משחק נוקאאוט מול נבחרת אנגליה, זו שלקחה לו את הגביע ביורו הנוער בסלובקיה בשנה שעברה. זה הזמן שלו להבקיע את השער הראשון שלו בטורניר ולסגור מעגל וחשבון בצורה הכי מושלמת שאפשר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו