יורו הצעירות נכנס לסבב המשחקים השני שלו והנבחרת שלנו פגשה את הנבחרת האיכותית בטורניר, נבחרת אנגליה, שמציגה את אחת הנבחרות הצעירות המרשימות שהגיעו לטורניר מסוג זה, כשמהספסל קמים קשר ליברפול ששיחק העונה 46 פעמים עבור יורגן קלופ, ושחקן קדמי מאסטון וילה שהיה מעורב העונה במספר דו ספרתי של שערים. זה מדגים בקטנה עד כמה הסגל משובח.
**
מנגד, גיא לוזון שינה לחלוטין גישה וזה קרה למעשה מהרגע שבו הורחק עדן קארצב במשחק מול גרמניה. המעבר של לוזון במחצית השנייה מול הגרמנים לקו 4 והעובדה שהתמודדנו בצורה מאוד יפה עם הגרמנים בשחקן פחות, הביאה אותו למסקנה שאפשר וצריך להיות יותר אמיצים ולשחק עם הכלים הכי טובים שיש לנו, ובמערך שהשחקנים מכירים גם מהקבוצות וגם מהנבחרות הצעירות.
אז הנבחרת עלתה במערך מאוד התקפי של 4:4:2, עם הישאם לאיוס וענאן חלאילי בכנפיים ואוסקר גלוך לצידו של דור תורג'מן. גם בהמשך לוזון ניסה להוסיף שחקני התקפה מהספסל ולשנות לגלוך עמדות כדי שייכנס למשחק, אבל הבדלי הרמות היו גדולים מדי מכדי שזה יספיק להוציא נקודה מהמשחק הזה.
האנגלים הראו לנו במשחק הזה את השיפור העצום שהם עשו ברמת המחלקות הצעירות, ובעיקר את ההבדל בין שחקנים שמשחקים קבוע בליגה הטובה בעולם, גם אם זה לא בקבוצות טופ 6, לאלו שלא. מהירות המחשבה, השקט עם הכדור, הקצב במסירה, הזויות שבהן הקשרים והחלוצים מקבלים את הכדור, הם ברמה או שתיים מעל שחקנים שמשחקים בליגות שלא דורשות במשחקים - ובטח לא באימונים לבצע פעולות באיכות כזאת ובמהירות כזאת.
השער השני של אנגליה המחיש זאת בצורה הטובה ביותר עם הנגיעות הנהדרות של סמית'־רואו וגיבס־ווייט (בישל את שני השערים והיה מספר 1 על כר הדשא), שינויי הקצב של שחקנה של ארסנל והסיום החד כתער.
אחרי שכל האבק התפזר, הנבחרת של לוזון מגיעה למשחק האחרון במצב דומה לזה שהגיעה אליו הנבחרת של אופיר חיים (אם כי שם ניצחון הבטיח עליה בלי קשר למשחק השני) עם נקודה משני משחקים וידיעה שניצחון על הצ'כים יביא אותנו בסבירות גבוהה לרבע הגמר - תרחיש שהיינו קונים לפני תחילת הטורניר.
לרשותו של לוזון יעמוד סגל מלא וכולי תקווה שהנבחרת תמשיך עם הגישה החיובית וההתקפית, תעשה את הבלתי ייאמן ותעלה לרבע הגמר. למרות שצ'כיה היא נבחרת חזקה מאוד, היא ממש לא אנגליה ויש לנו את היכולות לעבור אותה, בטח אם גיא לוזון ימשיך לחשוב התקפי, לחייך ובעיקר להאמין.
כי מי שמאמין לא מפחד את האמונה לאבד - ויש לנו את אוסקר, סתיו, רוי, דור, גיל ודניאל, והם יכולים להאריך את השהות שלנו כאן בעוד כמה ימים. אני מבטיח לא להתלונן על זה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו