יש שיגידו שהניצחון הגדול ביותר של נבחרת ישראל בכל הזמנים הושג בערבו של חג הפסח. למעשה, את בני הדור המייסד של המדינה לא תוכלו לשכנע אחרת.
אם מסתכלים על העיתונים של ערב פסח, אפריל 1960, מגלים שלצד ההגדה שצורפה לכולם (בימים שחילקו הגדות בנוסח ספרדי והגדות בנוסח אשכנזי) הרי שהכותרת הראשית של העיתון הוקדשה למשחק הכדורגל, במסגרת מוקדמות אולימפיאדת רומא שהתקיימה באותה שנה. "אלפים יחכו הערב, רגע לפני כניסת החג, לנבחרת ישראל בשדה התעופה" קראו הכותרות, והאמת, זה אכן מה שהתרחש בעקבות הניצחון המדהים של ישראל 1:2 בבלגרד על אחת הנבחרות החזקות בעולם באותה העת, נבחרת יוגוסלביה.
במשחקי מוקדמות אולימפיאדת רומא 1960 שובצה נבחרת ישראל בבית משולש עם נבחרות יוון ויוגוסלביה. הסיפור של הנבחרת ההיא היה בכלל מאמנה, ההונגרי האגדי, גיולה מאנדי, שהפך את הכדורגל הישראלי על פיו.
לאחר שסיימה הנבחרת הלאומית את משחקה נגד נבחרת יוגוסלביה באיצטדיון רמת גן בתיקו 2:2, שהפך את ישראל למועמדת לגיטימת לעשות היסטוריה ולעלות למשחקים האולימפיים, תחושה שהתחזקה לאחר שגברה הנבחרת של מאנדי על נבחרת יוון 1:2- - נבחרת ישראל נוצחה באתונה על ידי היוונים 2:1 ויצאה למשחק שעל הנייר היה אבוד מראש מול הנבחרת שכיוונה לעבר הזהב האולימפי.
נבחרת יוגוסלביה חיכתה לנבחרת הישראלית באיצטדיון של פרטיזן בלגרד, תוך שהיא מראה לעולם הכדורגל המערבי שגם מדינה מזרח אירופית שנשלטת על ידי דיקטטור כמו טיטו יכולה להביא חידושים לעולם הכדורגל: לוח תוצאות חשמלי. מאנדי לא חש בטוב בשבוע שבילתה ישראל בבלגרד, התחושה היתה שהנבחרת הולכת לחטוף את אחת התבוסות הגדולות בתולדותיה ומדובר היה במדינה שהיתה בסך הכל בת 12. סטלמך תודרך על ידי מאנדי שביקש ממנו לנהל את המשחק למקרה שהוא לא ירגיש בטוב.
"חג שמח לכם מבלגרד" פתח שדרן הרדיו הצעיר ניסים קיוויתי את השידור בקול ישראל. דקה מן הפתיחה הוא כבר הדהים את המאזינים בישראל כאשר דיווח על שער מתוך הרחבה של רפי לוי האגדי, 0:1 מהמם לישראל. בדקה ה־32 השיגו היוגוסלבים שוויון וידעו שניצחון יבטיח להם כמעט סופית את ההעפלה למשחקים האולימפיים. רק שהבונקר הישראלי בראשותו של גדול שוערי ישראל בכל הזמנים, יעקב חודורוב, לא נפרץ ובדקה ה־67 רפי לוי שוב ניצל טעות בהגנה היוגוסלבית וגילגל כדור פשוט פנימה. עד הסיום לא הצליחו היוגוסלבים להשוות ונבחרת ישראל השיגה את הניצחון ההיסטורי.
20 אלף ישראלים הגיעו לשדה התעופה בערב חג הפסח שחל למחרת. הנבחרת נחתה רגע לפני כניסת החג, וחלק מהחוגגים בשדה ערכו סדר מאולתר בשדה עצמו עם השחקנים.
הנשיא יצחק בן צבי, שחגג באותו הערב את ליל הסדר בקיבוץ דגניה, בירך את השחקנים על הגאווה שהביאו ערב החג לעם היושב בציון.
באותו החג פינטזו כולם על העפלה היסטורית למשחקים האולימפיים, אך יוגוסלביה הביסה באתונה את היוונים, נסעה לרומא בהרכבה החזק ביותר שלא יכול היה לישראל, וחזרה משם עם מדליית הזהב האולימפית. באותו ערב פסח החליט הסופר שרגא גפני לכתוב ספר לבני נוער אשר יעסוק במשחק הכדורגל ובהרפתקותיהם של ספורטאים צעירים בשליחות העם היהודי. שם הספר היה "בעט אלון, בעט" ודמותו של גיבור הספר, אלון לוי, היתה מבוסס על דמותו של רפי לוי. בפסח של 1961 כבר היה ברור שיהיה מדובר בסידרת הספרים המבוקשת ביותר על ידי בני הנוער של אותה התקופה. לוי עצמו יעזוב באותה השנה לשחק בקבוצת הכח סידני תמורת סכום שיא, ועיתוני הספורט ישאלו "האם זהו הצעד הראשון בדרך למקצוענות בכדורגל הישראלי?"
ערב פסח 2015 יהיה מעניין לראות, איזו סידרת ספרים יכולה להיכתב בעקבות מעלליהם של ליאור רפאלוב, ביברס נאתכו ואופיר מרציאנו בעורף האויב הוולשי והבלגי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
