ישראלים וארגנטינה תמיד היה סיפור אהבה. הנופים, האוכל, הכדורגל, הטיולים - כל אלה הפכו את המדינה מדרום אמריקה לאחד היעדים המועדפים לטיול אחרי הצבא ובכלל. גם בימים אלה, יוני 2023, אפשר למצוא מוצ׳ילרוס ברחובות בואנוס איירס וברחבי המדינה שכבר כמה שבועות מלווים את נבחרת הנוער של ישראל בכל משחק במסע המופלא שלה באליפות העולם עד גיל 20.
"אני ואחי התאום מטיילים בדרום אמריקה כבר חצי שנה", מספר עידו ווגלטר. "הגענו במיוחד לטורניר הזה אחרי שראינו בבוגוטה את המשחק מול יפן. אנחנו חוזרים לארץ עוד עשרה ימים אבל מודים לנבחרת על ההזדמנות להתחבר למשהו שהוא יותר גדול מאיתנו בטיול הזה".
עידו ואחיו עמרי לא הגיעו לארגנטינה רק כדי לצפות במשחקים. ביחד עם מספר ישראלים נוספים הם החליטו לקחת יוזמה ולנסות לעזור לנבחרת בגזרת העידוד עד כמה שניתן. בימים האחרונים הרימו החבר'ה בארגנטינה קמפיין תרומות ברשתות החברתיות, במטרה לאסוף כספים לאביזרי עידוד. "יש פה קבוצה של כמה עשרות ישראלים שמלווים את הנבחרת מהמשחק הראשון", מספר עידו, "והמטרה של כולם היא להביא כמה שיותר ישראלים לחצי הגמר ולייצר אווירת עידוד הכי טובה שאפשר". לשם כך נשכרו אוטובוסים שיביאו את האוהדים מבואנוס איירס ללה פלאטה, מרחק שעה וחצי נסיעה, ובנוסף הודפסו חולצות מיוחדות שיחולקו לאוהדים הישראלים.
אחד הפרויקטים הגדולים הוא דגל פריסה ענק שנתפר במיוחד במתפרה מקומית במנדוסה. גודלו 11 מטר על 9 ובמרכזו מגן דוד בגודל 2.5 מטרים על 2.5 מטרים. אנשי האבטחה בסאן חואן לא אישרו להכניס אותו לאצטדיון במשחק האחרון. בימים האחרונים עומלים האוהדים בשיתוף עם אנשי הנבחרת על השגת אישור להכנסת הדגל לחצי הגמר.
בכל מקרה, על המגרש יהיו דגלונים שנרכשו במיוחד למשחק, ובעזרתם של אוהדי אטלנטה, קבוצת הקהילה היהודית מבואנוס איירס, יהיו גם תופים, חצוצרות וכל מה שצריך כדי לייצר רעש שידחוף את השחקנים של אופיר חיים. גם שירים מיוחדים נכתבו לנבחרת הצעירה, ולפני המשחק יחכו לאוהדים הישראלים והיהודים דפים עם המילים.
מגן דוד של 2.5 מטר
איתמר אולנסקי, מה"אולטראס ישראל בארגנטינה", היה בכל משחק, בכל עיר, ולא הפסיד לעודד לשנייה אחת. בפוסט שפרסם בפייסבוק הוא מספר על כך שאיבד את סבתו במהלך הטורניר, שקל לחזור לארץ, אך שוכנע להישאר על ידי אביו ודודו. בכל משחק הוא ביקש את עזרתה מלמעלה, ובינתיים הוא מקבל. "סבתא לורט, אני לנצח אוהב אותך, תודה לך על מי שהיית ועל מה שלימדת אותי" כתב אחרי הניצחון על ברזיל, "ותודה על מונדיאליטו שכבר לא משנה מה יקרה בהמשך שלו, הוא מושלם מבחינתי". איתמר הוא גם אחד מכמה ישראלים שהבטיחו שאם הנבחרת עולה לחצי הגמר הם יחמצנו את שיערם לקראת המפגש מול אורוגוואי, וכבר עשה את זה.
ההתרמות של הישראלים וההיענות של הקהילה היהודית מרגשת ומדבקת. היא כמובן תוצר של ההצלחה, אבל גם של הפתיחות והנגישות של אופיר חיים ושחקניו. כשמחברים לזה את הפטריוטיזם, הקהילתיות והרצון לנצח את העולם הרחק מישראל - מבינים איך אצטדיונים בלה פלאטה, מנדוסה וסאן חואן הרגישו בימים האחרונים כמו אצטדיונים בישראל.
"אין כיף גדול יותר מאשר לשמוע את התגובות פה כשאני מספר שאני מישראל", אומר אילן הלפרין, שעשה את הדרך ממקסיקו לבואנוס איירס. "בין אם זה נהג המונית שהתרגש ממספר 9 הישראלי, עובד המלון שפרגן על הניצחון מול ברזיל ובין אם סתם שיחות על הנבחרת של אופיר חיים. אמנם זה רק 'מונדיאליטו', אבל פה בארגנטינה מבינים טוב את המשמעות ואת השם הטוב שזה עושה לישראל ולנבחרת שלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו