הדבר הראשון שעשה סתיו למקין בפתיחת הראיון איתו היה להרגיע. "אני מרגיש טוב, משתפר. המשחק הבא יהיה מצוין. אני אשחק", הוא אומר.
את המשחק מול אוזבקיסטן סיים הבלם של הנבחרת עם קרח על שני הקרסוליים, חבישות גם בברכיים וצליעה קלה שהעלתה חשש לגבי כשירותו. אתמול, יומיים לפני רבע הגמר ההיסטורי מול ברזיל הבהיר למקין שהכאבים מאחוריו והמשך הטורניר לפניו.
"כולם פה באים בשביל לנצח, אנחנו לא באים בשביל להעביר את הזמן. לא ביורו, לא עכשיו, וגם בהמשך אנחנו לא נבוא להעביר את הזמן יותר. זה כבר לא יקרה יותר. באמת האמנו בעצמנו ואנחנו עדיין מאמינים שאפשר לנצח. לא נבוא לברזיל ובגלל שהם ברזיל נתבטל ולא נשחק. ננסה לעשות הכל כדי לנצח, ומה שיהיה יהיה. ניתן את ה-2000 אחוז שלנו. זה מה שבטוח".
"זה בא לי מבפנים"
מה שבטוח זה שלמקין הוא אחד שמקשיבים לו. לאחר הניצחון הדרמטי על יפן בשמינית הגמר סיפר המאמן אופיר חיים שבמחצית המשחק הבלם בן ה-20 נכנס לחדר ההלבשה, צעק מה שצעק והיה זה שהחדיר בשחקנים מוטיבציה. "אני מאוד אמוציונלי", מבהיר למקין. "לא רק בדברים האלה, בכל דבר. אתה יכול לשאול את כולם, יש על זה סתלבט שאני מאוד עצבני כשצריך ושאני מאוד אמוציונלי. זה לא משהו שאני שולט בו. מול יפן הרגשתי שאני חייב להגיד, חייב לצעוק, חייב להוציא".
מה בדיוק היה שם?
"צעקתי שאם אנחנו לא מתעוררים על החיים שלנו ב-45 הדקות האלה ומתחילים לשחק ולהעיף אותם באוויר, ככה אמרתי, אז אנחנו בבית. אנחנו מחר על טיסה לישראל, ארבעה קונקשנים, ואם אנחנו לא נתעורר אז זהו, נגמר הסיפור ובאנו רק להעביר את הזמן ולהוציא נקודה אחת מתשע. שיחקנו טוב בחלק מהזמן, והרגשתי שאני צריך להעיר את השחקנים. זה בא לי מבפנים, לא איזו הצגה. מי שמכיר אותי יודע שכשלא צריך להגיד כלום אני לא אומר. אני לא סתם צועק, רק כשאני מרגיש שבאמת צריך".
הצעקות האלה לא היו הדבר היחיד שלמקין עשה מול היפנים. אחת הביקורות שהועברו כלפיו בעונה האחרונה הייתה החשש שלו לצאת קדימה עם הכדור ולהביא את היכולות ההתקפיות שלו לידי ביטוי. בדקה ה-92, כשהנבחרת עם הגב לקיר וזקוקה לשער, היה זה הוא שהנדס את המלך של הגול המנצח.
תאר לנו בבקשה את המהלך הזה.
"אם תראו את זה שוב - הייתה קרן, הרחקנו, ודור (תורג'מן, ד"ה) השתלט על הכדור. ואז, תוך כדי משחק אני מסתכל על השעון באצטדיון ואני רואה דקה 90. מה יש לי להפסיד? אנחנו עפים. זה לא היה כמו נגד אוזבקיסטן שיכולה להיות הארכה, אנחנו עפים. עוד שבע דקות אנחנו בבית. פתאום הייתה לי תחושה שאני צריך לעקוף את פיינגולד, למרות שבאמת הייתי גמור גמור. אני רץ ככה עם הראש למטה ועוקף אותו בלי לחשוב ואז משם פשוט הכל התחבר. קיבלתי את הכדור ברחבה מסניור והמזל הגדול הוא שלא בעטתי. כי אם אני בועט ברגל שמאל זה היה עף מחוץ לאצטדיון. אז מזל שלא בעטתי כי משם דור עשה את הגאונות שלו עם העקב, בנס המגן שלהם שבר את מלכודת הנבדל, וסניור עשה את מה שסניור יודע לעשות".
לדעת רבים, למקין הוא אחד המצטיינים של הנבחרת הישראלית בטורניר. המחמאות שהוא מקבל חוצות יבשות וגם העניין סביבו גובר. "זאת במה מטורפת לכל שחקן. אני מרגיש שאני משחק טוב, לא כל הזמן, כי אני עושה גם טעויות. כולם עושים פה טעויות. אי אפשר להגיד עליי שאני יותר טוב מאור (ישראלוב, ד"ה) שהוא טוב באותה מידה כמוני. אי אפשר להגיד על אף אחד שהוא פחות טוב ממישהו אחר כאן. אני לא הייתי יכול לעשות את זה בלי אור, בלי פיינגולד ובלי רביבו.
איך באמת עובד שיתוף הפעולה שלך עם אור?
"כבר שנים אני ואור ביחד, אפילו שאנחנו בתחרות בהפועל ולא שיחקו המון ביחד בהפועל, אין בינינו יריבות, אין כלום, אנחנו חברים טובים כבר כמה שנים. אני מרגיש שהוא משלים אותי. אני שמאלי והוא ימני, אנחנו שנינו טובים עם הכדור, זה אותו סגנון משחק ואני מרגיש שהוא בדיוק החצי השני שלי. יש לי חיבור מצוין איתו. הוא הבלם שכרגע הכי נוח לי לשחק איתו".
ואיך זה לעבוד תחת מאמן כמו אופיר חיים?
"הוא כמו חבר טוב. פתאום הוא נכנס לי לחדר ומבקש חטיף חלבון, זה חיבור מיוחד שלא חשבתי שיכול להיות עם מאמן. זה גם לא עובר את הקו, הוא יודע לשמור את זה יפה וכולנו מחוברים אליו 100%".
אופיר סיפר לנו שהוא מדבר איתכם על הכל, כולל על החברות. לך יש חברה, מה אמרת לה לפני שטסת לפה?
"אמרתי לה שהגמר ב-11.6 ושלא תתכונן שנחזור לפני...היא אמרה לי בצחוק שבא לה שנפסיד ונחזור כבר, והתעצבנתי. אמרתי לה 'מה תפסידו? אמרתי לך שאנחנו לא חוזרים לפני הגמר'. עכשיו היא אומרת לי ׳אל תחזור, לא רוצה לראות אותך עד שאתם לא זוכים".
את למקין פגשתי הערב (חמישי), יומיים לפני המפגש מול ברזיל. את השעות האחרונות הוא העביר בניתוח ההתקפה הברזילאית ובעיקר את מעלליו של מרקוס לאונרדו, הכוכב של סנטוס, אבל הוא נראה נינוח ורגוע במיוחד. "במשחק הקודם כשעברנו את יפן היינו הרבה יותר על ענן כי באנו בעמדה יותר קשה שאנחנו חייבים לנצח. אז היינו באופוריה, אבל היום אנחנו כבר עם הראש לברזיל, חושבים על ברזיל. יש רבע גמר, משחק אולי הכי חשוב של כולנו עד עכשיו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו