אפשר לקרר את השמפניות: 1:3 למכבי חיפה על מכבי תל אביב

אבו פאני וסבע חוגגים, אחד עוזב והשני?. צילום: אלן שיבר

אם מכבי חיפה תניף העונה צלחת אליפות שלישית ברציפות ו-15 בסך הכל, זו תיקרא "אליפות המהפכים". ה-1:3 הביתי של הירוקים מול מכבי ת"א הוא הניצחון השביעי העונה בליגה שבו מכבי חיפה הופכת פיגור לניצחון. שלוש פעמים זה קרה לקבוצה של ברק בכר רק במהלך הפלייאוף העליון.

פעם, לפני 30 שנה, היה מושג בכרמל שמכבי חיפה מעדיפה לנצח 3:4 ולא 0:1. העונה זה בא לידי ביטוי לאורך כל העונה. ההגנה של מכבי חיפה היא השלישית בטיבה בליגה, אבל יש לה התקפה שאין שנייה לה. מכבי ת"א של אייטור קראנקה, נטולת אנריק סבוריט (פצוע), שחר פיבן וניר ביטון, היא כמה ספינה שמספיק היה להעלות עליה את דולב חזיזה (כבש את הראשון בדקה ה-38) ודיא סבע (השני בדקה ה-51) כדי להטביע אותה. סבע היה אחראי גם לעצמי של אנדרה ג'ראלדש (62) והכל כדי למחוק יתרון מוקדם של גבי קניקובסקי (14).

עכשיו, הפנים של מכבי חיפה והפועל ב"ש לבית הדין ביום רביעי, כשהסיכוי להפחתת נקודות לשתיהן עדיין קיים. בכל תסריט אחר, קשה לדמיין את האלופה המכהנת מפספסת צלחת נוספת עם פער של 4 נקודות מב"ש, כשנותרו 6 בלבד בקופה. והייתה גם אלימות, כמעט כרגיל. עשרות אבוקות, זיקוקים וכסאות שנזרקו ביציע הדרומי בין הקהלים. אלמלא רשת חציצה מיוחדת, זה היה נגמר באירוע רב נפגעים.

כמעט 8,000 נשים וילדים מילאו את היציע הצפוני הסגור, וגם שם הודלקו אבוקות, רק כדי לבחון עד כמה יצירתי יהיה העונש הבא שיוחלט עליו מלבד סגירת יציע. מכבי ת"א של קראנקה חסרת רעיונות. או התקפות מעבר או היעדר יכולת לכבוש מול הגנות שהן קצת מעל הממוצע. כל זה לא עוזר לצהובים לשמור על רשת נקייה מהצד השני, וכמעט תמיד, כשהם סופגים אין להם יכולת לצאת עם נקודות.