המציאות טפחה לנו אמש (שני) על הפנים ומאבק האליפות נפתח מחדש דווקא מול היריבה הכי גדולה שלנו, אותה יריבה שאנחנו האוהדים חרטנו על דגלנו שאסור בתכלית האיסור להפסיד לה ועל אחת כמה וכמה להתבזות מולה.
מכבי חיפה הגיעה למשחק במערך שעשה לא טוב עימה והבליט דווקא את חסרונותיה כששון גולדברג מתקשה מאוד בתור מגן שמאלי ורז מאיר לא מצליח לעזור לאצילי על הקו כשרצינו להתקיף מאגף ימין. נטע לביא כבר עם הראש ביפן והחוליה הקדמית שלנו הראתה חולשה ענקית מול שלישיית הקישור הצהובה והתוצאה היתה רשומה על הקיר כבר משריקת הפתיחה.
ברק בכר והצוות המקצועי יצטרכו לעשות חושבים על מנת להוציא את השחקנים מהיכולת הרעה של השבועות האחרונים ומהתבוסה הכואבת ליריבה המרה, על מנת שהריצה המטורפת שלנו לא תרד לטמיון ואיתה גם אליפות שלישית ברציפות.
ההנהלה חייבת לעזור ולהביא חיזוק וריענון לסגל ששיחק כבר עשרות משחקים וניכר על השחקנים שהם עייפים ושחוקים. צריך להביא מחליף ראוי לנטע לביא, חיזוק ראוי לחלק הקדמי ובמיוחד לחלוצים שלנו שנמצאים בבצורת כבר תקופה ממושכת.
קיבלנו אמש סטירת לחי מצלצלת והרבה מעבר למכה קטנה בכנף, אך טוב שזה מגיע עכשיו כשהמקום הראשון עדיין שלנו. יש לתקן כמה שיותר מהר ולא ליצור כדור שלג שיביא אותנו למפח נפש בסיום העונה.
אחרי כל מה שאמרנו, אני עדיין סמוך ובטוח שהאליפות השלישית ברציפות תנחת בסוף השנה בכרמל כי עדיין המועדון, הסגל והקהל הכי גדולים בארץ הינם של מכבי חיפה ואת זה אף אחד לא ייקח מאיתנו.
יהיו עוד שני מפגשים מול מכבי תל אביב בפלייאוף ועד אז אני מבטיח לכולם שהרושם יתוקן ויתוקן במהרה. זה הזמן לאושש את המערכת כולה ולתת את הדחיפה שלנו בכל משחק, להרים את השחקנים ולהבין שקרתה תקלה, תקלה קשה, שתתוקן בדרך לתואר הנכסף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו