עונת 2016/17 תיזכר כאחת העונות הגדולות של הפועל ב"ש בכל הזמנים; עונה שבה הקבוצה קטפה שלושה תארים - אליפות, אלוף האלופים וגביע הטוטו - ובדרך עברה מסע אירופי חלומי, עם הגעה לשלב 32 הגדולות בליגה האירופית.
בשנה זו ב"ש זכתה בגביע הטוטו בפעם השלישית בתולדותיה, בניצחון 1:4 על קריית שמונה מצמד של בן שהר, ועוד שני שערים של מהראן ראדי ואליניב ברדה. עד היום ראדי נחשב אחד השחקנים האהובים ביותר ביציעי טרנר.
ראדי, שחגג השנה 40, נמצא בפני צומת דרכים לגבי עתידו: הוא מתלבט אם להמשיך לשחק עד סוף העונה - או להודיע על פרישה ממשחק, כשהוא סוחב על גבו שש אליפויות רצופות - שיא בכדורגל הישראלי. "זו ללא ספק החלטה קצת קשה, ולמרות שאולי הייתי אמור לפרוש מזמן, התשוקה למשחק הכריעה אותי. אני עומד בפני סיום הקריירה שלי, ללא ספק".
ראדי נזכר בעונת 2016/17, ומספר: "זו היתה העונה הכי עוצמתית של הקבוצה, כולם הגיעו לשיא שלהם ועשינו דברים מדהימים. היו לי הכבוד והמזל להיות חלק מהקבוצה הזאת", הוא נזכר. "הגענו עם ביטחון שיא למשחק הגמר, ועם התשוקה והרצון של כל השחקנים. המשחק היה קל וקטפנו עוד תואר. מפעל גביע הטוטו נחשב מפעל זניח, ולא כולם מייחסים לו חשיבות גדולה, אבל דווקא אצלנו - תמיד היינו עם רצינות שיא בכל משחק, ובעיקר כשמדובר בהנפת גביע. היה כיף להגיע לאימונים, כל משחק וכל אימון היו בשבילנו כמו גמר גביע".
גם היום, כשהוא לא משחק בקבוצה כבר כמה שנים, ראדי עדיין עוקב אחרי ב"ש באדיקות. "אני שמח מאוד על ההצלחה של אליניב ברדה. לא כולם יודעים, אבל כאחד שהיה איתו בחדר ההלבשה ועל הדשא, מייד ראיתי בו את התכונות של מאמן מצליח. כבר היום יש תוצאות בשטח, ואין יותר ראוי ממנו להוביל את המועדון בשנים הקרובות. זה בהחלט מהלך מבורך של אלונה, שהצליחה לשכנע אותו להיות על הקווים".
על גמר הטוטו מול ק"ש הוא מספר: "השער שלי באותו גמר תמיד קופץ לי בראש, כי הבן שלי היה נוכח במגרש, ומייד לאחר כיבוש השער נתתי ספרינט לכיוון שלו כדי לחבק אותו, בכיוון הנגדי של השער, וכשהגעתי אליו אמרתי לו שהתעייפתי כמו שלא התעייפתי בכל המשחק".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו