קראנקה, שומע? ככה העונה של מכבי תל אביב צריכה להיראות

השבועיים האחרונים היו בלתי נסבלים. אי ודאות מהשטן. דמיינו להמתין שנה שלמה לצוות ההפקה של משחקי הכס, העונה סוף כל סוף עולה לאוויר אבל היא לא עונה על הציפיות, ופתאום בום – מחליפים את השחקנים שמגלמים את ג'ון סנואו וחאליסי באחרים. ככה 3 עונות ברציפות. רק שפה לא מדובר על סדרת טלוויזיה אלא על החיים שלכם.

תהליך הגסיסה האיטי בדרך להיפרדות ממאמן באמצע העונה הוא משהו שפשוט אי אפשר להתרגל אליו. אם בפעמיים הקודמות זה קרה בגלל יכולת די איומה ותוצאות רעות, הפעם זה פשוט בלתי נתפס. איביץ' החליט לעזוב את הספינה כשהים יציב, ובזמן הזה סיפק לנו פעמיים 0:5, וביניהם תיקו שגרם לי לתלוש שיערות נגד ק"ש. קשה להכיל. 6 הפרש מהפסגה בלי מאמן, בלי תקווה, בלי חלום.

תוך כדי הקולות סביב עתידו של המועדון והדרך בו הוא מנוהל בשנתיים וחצי האחרונות, הצליחה מכבי להתארגן בצורה די-מהירה על מאמן, ועוד כזה שמי ששיחק סנייק בנוקיה 3310 ואפילו מי שנהנה מדגם ה"צביקה פיק", ראה משחק כדורגל בריאל מדריד או באתלטיק בילבאו. מרגיש לנו פרסטיז', משלנו. שמענו גם שהוא היה עוזר של מוריניו ועשה שנים באנגליה. לכמה רגעים, זה הספיק.

למסיבת העיתונאים קראנקה הגיע לבוש כמו אבא של שבת ונראה די נינוח ומחויך. בהמשך שמענו שהוא מקבל לבבות באינסטגרם ממוריניו ואפילו מתפלש בטוויטר. בראש חשבתי לעצמי שהוא עדיין לא מבין לאיזה מצב בלתי אפשרי הוא הגיע. הרי יכול להיות שהוא מאמן מושלם, אבל מספיק סתם תיקו קטן ומעצבן שישלח את העונה הזאת הביתה או שפשוט נתעייף כבר בפתיחת הפלייאוף. היינו בסרט הזה בשנתיים האחרונות כבר.

אבל יש אבל גדול, צריך להגיד בקול שמה שיש לקראנקה לעשות זה הרבה מ"לא לגעת". בשונה מקרסטאיץ' שקיבל בעונה שעברה קבוצה מפורקת מפטריק ואן-לוון, כזו שספגה כל משחק ונראתה כמו הצרות שלי גם ביום הכי טוב שלה, קראנקה ירש מאיביץ' סגל די טוב, ויותר מזה – הוא קיבל קבוצה מאומנת.

מה שבעיניי קראנקה יצטרך לעשות זה ללטש את המזל ולשדר לשחקנים שזו הקבוצה הכי טובה בליגה והיא צריכים לשחק בביטחון כזה כל משחק ומול כל יריבה. טוב, אולי גם למצוא מערך נוסף פרט ל-3-5-2, גם כדי שתנוח דעתם של כל הנודניקים שחושבים שמערך שמביא 41 גולים וסופג 7 בלבד הוא "שמרני מדי", וגם כי רעיונית נהיה קבוצה מפחידה יותר.

למבחן הראשון שלו הוא קיבל את אשדוד בבית. מאד נוח כדי להבין את שרשרת המזון בליגת העל. אני לא יודע מי בחר דה-פקטו את ההרכב אבל ניכר שנבחרו לעלות לא מעט שחקנים שקראנקה פחות מכיר אם אכן צפה במשחקיה האחרונים של מכבי. בראש של האוהדים עושים על גבינו "ניסויים" כשאנחנו חייבים 3 נקודות. בלי אוסקר, בלי פארפה, פתאום הרגשנו קצת אפור.

התוצאה שקיבלנו היא 0:3 די חלק. לא סיכנו אותנו בכלל, וגם לא שרפנו את הדשא. אין יותר מדי שכמות לטפוח עליהן. בעת הישנה המשחק נמשל ליום חביב ב-40 השנה של בני ישראל במדבר, בעת החדשה הוא דיון מוצלח בוועדת חוץ וביטחון.

יובאנוביץ' עם שער אדיר ומאד אופייני שמשלב נחישות ואיכות. הגול השני שלו שלח את המשחק לישון, ובזמן שאוסקר גלוך המתוק קיבל בטח מנת נובימול נוספת כולנו המתנו לשריקת הסיום. גולסה הספיק לפרגן לזהבי עוד אחד לסטטיסטיקה, גבי החזיק את האמצע די טוב, מגלזר ויונתן אנחנו מצפים להרבה ליותר. מעין משחק חצי-קלאץ', שאם היו לי 36 ממנו כאלה בעונה הייתי אדם רגוע יותר.

שורה תחתונה, ההרגשה היא שטרם נפרדנו מאיביץ'. לפחות לא בכדורגל. אחרי 3 משחקים ב-8 ימים יש לנו "חופש" של 9 ימים עד למשחק בא, כך שלקראנקה יש זמן להראות לנו מה הוא רוצה ואיך הוא בונה את זה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

רוח חדשה.