ישנם ימים שברגע שהיריבה מבינה שזה הולך ומתחבר למכבי חיפה, אז היא מבינה שהיא נמצאת בבעיה גדולה מאוד. זה מה שקרה אמש (רביעי) להפועל היריבה העירונית, שלא הצליחה אפילו לדגדג את המכונה הירוקה של ברק בכר.
המאמן עלה אתמול במערך של שלושה בלמים, כשחזיזה וקורנו ממוקמים לאורך כל הקו הימני והשמאלי וגם בלי אצילי, פיירו, דין דוד ואבו פאני, היא פשוט כתשה את יריבתה, ולא הותירה לה סיכוי מהדקה הראשונה. לנו, האוהדים, נותר רק לחכך את ידינו בהנאה ולהבין שיש לנו העונה קבוצה שהיא מכונה משומנת וגדולה בכמה מידות על כל קבוצה אחרת בכדורגל הישראלי.
מצד אחד ההנאה היתה כל כך צרופה מנטע לביא שנתן משחק הירואי, ומצד שני עצב גדול שככל הנראה שתמה לה תקופה וזהו משחקו האחרון. אני מקווה שהשחקן שייכנס לנעליו יהיה מחליף ראוי לשחקן ומנהיג אמיתי. במקביל, הפציעה של פייר קורנו מדאיגה מאחר ומכבי יוצאת עוד שבועיים לבלומפילד, שם נזדקק לאחד מהברגים החשובים ביותר של בכר שנותן עונה אדירה.
נקודה אחרונה, ניצחון עשירי ברציפות: קבוצה עם קהל בקנה מידה אירופאי לכל דבר, מערכת בריאה הן ברמה הניהולית והן ברמה המקצועית וכשכל זה מתחבר הכל מתפוצץ על כר הדשא. לנו רק נותר לנצור את התקופה הזאת עמוק בלב ולבקש שלא תסתיים לעולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו