שבוע נוסטלגי עבר על אוהדי הפועל באר שבע עם תצוגות כדורגל ואווירה במגרשים שהחזירו אותנו אל עונות האליפויות היפות והעוצמתיות. התיקו בוויאריאל הרשים, הניצחון על מכבי הימם, והקינוח היה אתמול עם הצגה על האוסטרים שהוכיחה שאנחנו יכולים לשחק טוב לאורך זמן ולא להוריד את הרגל מהגז. או במילים אחרות, אנחנו יכולים לדרוס.
זה לא היה תלוי בנו. היינו צריכים לעשות את המיטב שזה לנצח בהפרש של מינימום ארבעה שערים ולקוות שהטבעי ביותר יקרה, שוויאריאל לכל הפחות לא תפסיד לפוזנן. אבל לא כך קרה לצערנו. את שלנו עשינו, אבל שחקני ויאריאל עלו עם כפכפים, בירות ופיצוחים והפולנים במשחק על כל הקופה בבית ניצלו זאת היטב.
אתמול היה באמת כדורגל מהנה. אין סוף מצבים, התקפות נהדרות מרגל לרגל, מהלכים אישיים ומלחמה על כל כדור. יתרה מזאת, הניצחון המרשים הושג ללא ארבעת השחקנים שהיו הטובים ביותר נגד מכבי ת"א - אליאס, שאפי, גורדנה ופאון. מה שמראה על עומק הסגל והאיכות הקיימת בו. הרשימה יותר מכל הייתה היכולת של אליניב ברדה לשמור את השחקנים ברמת מוכנות גבוהה בשלושת המשחקים האחרונים, למרות רמת האינטנסיביות שנדרשה מהם. חבורה של לוחמים. עם רמטכ"ל.
מה שמדהים וקצת לא ברור (לא שאני מתלונן חלילה), זה שאיתן טיבי, דדיה ובריירו חזרו לסגל למרות הפציעות בשלב מוקדם. לפי כל הדיווחים, הם נפצעו פציעות שהיו אמורות להחזיר אותם רק אחרי המונדיאל במקרה הטוב. בתוספת העובדה שאבו עביד, לופז, יחזקאל וגורדנה משחקים עם פציעות וסוחבים תקופה, אין אלא להוריד את הכובע בפניהם. אולי יש איזה מלחים שיושב בטרנר או נגר שמסדרים זריז את הפציעות, אין לדעת. עוד דבר מדהים הוא שמיגל ויטור שלא זוכה לדקת מנוחה כבר שנה שלמה, הוחלף על ידי ברדה לטובת מנוחה ועדיין היה מבואס מהחילוף. איזה ספורטאי מדהים הוא וקפטן אמיתי.
למרות הקמפיין המכובד מאוד של הקבוצה, סיימנו אותו עם תחושת החמצה קלה. לחלקנו היא אולי קצת קשה יותר. הרי בסוף היינו במרחק של דחיקה מקו השער של סלימאני במשחק החוץ בפוזנן כדי לעלות. אבל לא רק, גם בבית יכלנו לנצח את הפולנים, גם באוסטריה יכלנו להוציא יותר מתיקו. אבל למען האמת שם זה היה המשחק הראשון של הבית ועדיין למדנו את הקבוצות ואת פערי הרמות. למרות זאת, לתפיסתי האישית אלופת פולין קבוצה חזקה יותר מהפועל באר שבע ולמרות שזה לא היה רחוק ואפשרי לגמרי, המיקום הסופי של קבוצות הבית תואם את הרמות שלהן.
לא ניתן להתעלם מהעובדה גם שהקבוצה התחילה להתחבר בשלב קצת מאוחר של העונה. לפחות בכל הנוגע להכנות לעונה האירופית. אולי אם הייתה הכנה טובה יותר כבר בשלב מחנה האימונים, יכלנו להוציא יותר. אולי. אולי גם יכלנו לאבד קצת פחות נקודות בליגה. אבל אין טעם לחזור לזה, הביקורת להבנתי התקבלה היטב אצל קברניטי המועדון וכל שנותר הוא לקוות כי מסקנות יוסקו לקראת העונה הבאה.
השבוע כאמור היה חלומי עבור אוהדי הקבוצה. עם זאת למשחקים אלו מגיעים ברמת מוכנות שונה, הקהל מטריף והיריבות מגיעות לשחק כדורגל. המבחן האמיתי של הפועל באר שבע יהיה בשבוע הקרוב. לפנינו שלושה משחקים ואם אנחנו רוצים להראות כוונות רציניות לקראת המשך העונה, אנחנו חייבים לקחת מהם 9 מ–9.
לאחר מכן נצא לפגרה שלמרות המומנטום החיובי שהקבוצה נמצאת בו, השחקנים צריכים אותה כמו אוויר לנשימה. אם ניקח את כל הנקודות ולא ניפול דווקא מול הקבוצות הקטנות יותר והמסתגרות, שלא משאירות שטחים ומקשות לפתח משחק אטרקטיבי, הרי שנדע באמת שאנחנו יכולים להסתדר עם כולם השנה.
צבירת נקודות מלאות השבוע, יובילו בנוסף גם לפתיחת דוכן הכובעים בטרנר. התריס כבר למעלה, המדפים מסודרים, וברדה כבר נעמד ומוכן לחלק לכל מי שביקר אותו ו"קבר" את הקבוצה בשלב מוקדם מדי של העונה. לכל מי שהצהיר שהוא לא מאמן, לכל מי שלא היה סבלני מספיק ושפט עוד לפני שהתחילה בכלל הליגה. כל זאת רק כאשר הוא מפסיד סה"כ בשלושה משחקים בכל המסגרות העונה. תודה אליה על קמפיין אירופאי מכובד, תודה לשחקנים על הקרבה והופעות נהדרות. לפנינו שבוע קריטי לא פחות מזה שהיה לפניו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו