עד כמה הכדורגל באמת משפיע על החברה שבה הוא פועל? לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, נערך במהלך השנתיים החולפות סקר רחב ממדים של אופ"א שבדק את ה־SROI של הכדורגל בחברה (Social Return on Investment).
הסקר בחן שלושה אספקטים: המישור הכלכלי - כיצד תורמים הענף והמתקנים שלו; המישור החברתי - ההשפעה על החינוך, על הרוח ההתנדבותית, ההעסקה והפשע; וההיבט הבריאותי - כמה כסף חוסכת המדינה בכך שיש לה כדורגלנים וכדורגלניות פעילים בכל הקשור למחלות ולהוצאות.
לידי "ישראל היום" הגיע הדו"ח הרשמי שחושף מספרים מדהימים על ההשפעה של ענף הספורט הפופולרי ביותר בישראל על החברה. הסקר נערך לפני הקורונה, והנתונים נדחו נוכח המגיפה שעצרה את העולם. עתה, משהגיעו הנתונים המרכזיים, אפשר כבר להגיע למסקנות ראשונות ודרמטיות על חשיבות הספורט, והכדורגל בפרט.
43 אלף כדורגלנים היו רשומים בהתאחדות בשנת 2020, אז החלו לבדוק באופ"א את הכדורגל הישראלי. מאז המספרים גדלו, וכ־600 מתנדבים רשומים בנוסף. שני הנתונים הללו מייצרים עבור הכלכלה הישראלית לא פחות מ־200.23 מיליון דולר.
הסכום הגבוה הזה מורכב מכמה סעיפים שפורטו בצורה הבאה: 100 מיליון יורו, מגיע מתחום הרפואה. מדי שנה נחסכים למדינה יותר מ־300 מיליון שקלים בכל הקשור למחלות, וגם כאן החלוקה ברורה כשמדובר במחלות לב, בסרטן, במחלות נפש ובפציעות אורתופדיות שונות. תחום זה הוא בעל הרווח הגדול ביותר, ומייד אחריו, עם 82.5 מיליון יורו, זה התחום הכלכלי. גם כאן, התחום מורכב משלושה סעיפים: מתקנים, עסקאות בתחום הכדורגל והשקעות שונות, ויצירת מקומות עבודה.
התחום השלישי הוא החברתי. כאן המדינה מקבלת כ־18 מיליון יורו. תת־הסעיף המרכזי הוא עולם החינוך, שם הכדורגל מצליח להכניס מעגלים חברתיים שונים לתחום. הסעיף השני היא הירידה ברמת הפשע, והסעיף השלישי הוא מספר המתנדבים סביב המשחק.
מבחינת הכדורגל הישראלי, ההתאחדות לכדורגל ומשרדי הממשלה השונים, כמו משרד הספורט, משרד הפנים ומשרד הבריאות, מדובר בנתונים מהפכניים המוכיחים את חשיבותו של הספורט לחברה בריאה.
בהתאחדות יודעים לציין שגם השנה הם מתכוונים לשתף פעולה עם אופ"א ולהמשיך לקבל את השירות, שללא ספק מאיר באור שונה את חשיבות הספורט והכדורגל בפרט.
"קריאת השקמה"
רונית גלסמן, מנהלת פיתוח עסקי בהתאחדות לכדורגל שהובילה את הפרויקט עבור ההתאחדות, מסבירה: "הסקר הוא חלק ממגוון שירותים שמציע הארגון להתאחדויות החברות בו בתחום האסטרטגי, במטרה להצמיח את הענף ולהעניק כלים יישומיים למדוד את ערכו של הספורט.
"כולם מודעים להשפעתו הרחבה של ענף הכדורגל על התחומים האמורים, אך לראשונה ניתן למדוד את ההשפעה ולהוסיף לה ערך כספי, שיאפשר לנו לגייס בעתיד את המשאבים הרלוונטיים, ולנטר את אופי הפעילות שאנחנו מובילים בזירות השונות, כדי לחזק תחומים חשובים למדינה ולחברה.
"הנתונים מתייחסים למספר השחקנים והשחקניות הרשומים נכון להיום בהתאחדות, ולא מביאים בחשבון את מאות אלפי הילדים והילדות שמשחקים במסגרות עממיות־קהילתיות.
"ברור לנו שההיקפים גבוהים ושהשפעתם חסרת תקדים בכל הקשור לחינוך, ערכים, בריאות וכישורי חיים. לשם כך, ההתאחדות פועלת בכל המסגרות במטרה לקבל אומדן של העוסקים בתחום ולהגדיל את התשתיות להרחבת בסיס המשתתפים.
"אין לי ספק שבדיקה מעמיקה, נכון להיום, תוביל לתוצאות טובות יותר מאלו שהוצגו ב־2020. זה כלי נפלא להצבת יעדים מדידים וכלי ניהולי לבחינת תוצאות", סיכמה גלסמן.
מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל, יוסי שרעבי, אמר: ״משרדי הממשלה השונים מתקצבים את הכדורגל בפריזמה של הישגים מקצועיים בלבד והצלחתו של הענף נמדדת על פי ההישגים בזירה הבינלאומית. המחקר מציג את תרומתו האדירה של הכדורגל ובהשפעתו במגוון מישורים. הממצאים קוראים לממשלה ולמשרד התרבות והספורט לשנות את אמות המדיה ולתקצב את הענף על פי ערכו ותרומתו האמיתית ולא רק על פי הממד ההישגי. הערך של הכדורגל ככלי לחוסן החברתי הוא משמעותי, בולט ועוצמתי״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו