ב־14 ביולי 2021, כשאירופה היתה כולה עסוקה בפרגון עצמי על טורניר יורו נפלא אחרי תקופת קורונה קשה ובחגיגות הזכייה של איטליה, יצאה האלופה מכבי חיפה לקזחסטן למשחק הגומלין בסיבוב הראשון של מוקדמות ליגת האלופות מול קייראט אלמטי. חיפה נראתה רע מאוד, הודחה אחרי הפסד 2:0 והרכש החדש עלי מוחמד הורחק לקראת הסיום. מי האמין אז, שאחרי 13 חודשים ועשרה ימים עלי מוחמד, דולב חזיזה וחבריהם יחגגו עם אלפי אוהדים ירוקים במשך לילה שלם ברחובות בלגרד העפלה לשלב הבתים הכי יוקרתי שיש.
לא פשוט להביא זרים איכותיים לישראל, יותר מסובך להביא אותם בשלב מוקדם של העונה, והכי קשה לחבר אותם אחד לשני בטווח זמן מאוד קצר שאין בו מקום לטעויות. אבל, אם רוצים להעפיל לליגת האלופות, צריכים שהכל יהיה מושלם וזה מה שגל אלברמן, ברק בכר והנהלת מכבי חיפה עשו העונה.
ההבאה של דניאל סונדגרן, פייר קורנו ופרנצדי פיירו, השמירה על בוגדן פלאניץ', השדרוג העצום ביכולות הגבוהות ממילא של עלי מוחמד וקפיצת המדרגה המטורפת של דולב חזיזה, כולם רשומים על שם הצוות המקצועי. בכר ואלברמן בנו סגל שמותאם להתמודדויות מול יריבות פיזיות, סגל שמאפשר למאמן את הגמישות הטקטית שהוא יודע להשתמש בה כל כך טוב (הפעם לא דרך קשר/בלם אלא דווקא מגן/בלם), והכי חשוב, סגל שרץ ביחד מתחילת מחנה האימונים.
המשחק בבלגרד נפתח לא טוב עבור חיפה. הסרבים לחצו בפתיחה, חיפה לא הצליחה לצאת קדימה בצורה מסודרת וספגה פעמיים דווקא מטעויות אישיות של שלושה מהשחקנים הכי טובים שלה בקמפיין, סונדגרן ושון גולדברג בשער הראשון ופיירו (יחד עם שלושת הבלמים) בשער השני. אבל הסיפור המופלא של מכבי חיפה במוקדמות הללו התנקז ל־21 שניות של שפל וגאות בתוספת הזמן של המחצית הראשונה.
21 שניות שבין החמצת הפנדל של דולב חזיזה לרגע שבו הכדור של דניאל סונדגרן חדר לרשת של מילאן בוריאן. 21 שניות של קסם ששינו עונה והמשיכו את הקיץ המופלא של הכדורגל הישראלי. למחצית השנייה חיפה עלתה אחרת לגמרי, היתה טובה מהכוכב האדום (החזיקה יותר בכדור - 61%, ובעטה יותר לשער - 9 מול 6) ושברה את כל הקלישאות כשהבקיעה שער עצמי ממצב נייח בדקה ה־90, שער שהעלה אותה בפעם השלישית לשלב הבתים של ליגת האלופות.
זקוקים להשקעה כלכלית
אז מה היה לנו בקמפיין הזה? ניצחון חוץ הרואי במבצר של אולימפיאקוס, הצגה בסמי עופר מול אלופת קפריסין, מהפך ביתי במחצית השנייה מול קבוצה שנמצאת בכושר אדיר וספגה שער אחד בשבעה משחקים רשמיים עד לאותו משחק, וחזרה מפיגור כפול באחד האצטדיונים המאיימים באירופה כששני השערים מובקעים בשניות האחרונות של כל מחצית. זה כאילו חיפה לקחה את כל הקלישאות על הכדורגל הישראלי וגרסה אותן להנאתה.
תוסיפו לזה את ההצלחה הפנומנלית של נבחרת הנוער באליפות אירופה שכללה ניצחון על צרפת בחצי הגמר, היכולת הטובה של הנבחרת הבוגרת בליגת האומות, ההעפלה של הנבחרת הצעירה לפלייאוף ההעפלה ליורו. קחו גם את הניצחון המרשים של מכבי ת"א בסלוניקי, כשהיא מבקיעה את שער העלייה עם עשרה שחקנים, ובמשחק העוקב היא מנצחת את ניס, אחת הקבוצות הטובות בליגה הצרפתית, והמסע הנהדר של אליניב ברדה והפועל ב"ש במוקדמות הקונפרנס ליג - ותקבלו את הקיץ הכי מוצלח ומרשים של הכדורגל הישראלי אי פעם באירופה.
המטרה עכשיו היא למנף את ההצלחות הנהדרות הללו להכפלת כמות המשתתפים בכדורגל, לשיפור דרמטי במתקני האימונים כדי שיכילו את כל הילדים ולהבנה שהגאווה והשמחה שהספורט בכלל והכדורגל בפרט יכולים להעניק לכל אחד ואחת מאיתנו, גם בימים פחות טובים, שווים השקעה כלכלית הרבה יותר גדולה מהמדינה.
מגיע לנו שהקיץ הזה לא יהיה חד־פעמי וכזה שנתגעגע אליו בערגה, אלא קיץ שיסמל את השינוי והיציאה לדרך חדשה. קיץ של גאווה לכל אוהבי הכדורגל בישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו