אחת הטענות המרכזיות לעיתונות הספורט היא "למה אף אחד לא באמת מברר מה קורה עם בית"ר ירושלים?"
נשים רגע בצד את העלבונות הקבועים לכתבי הספורט - מוצדקים או לא - וננסה להבין ביחד למה בעצם אף גורם תקשורתי, לפחות כרגע, לא הגיע לחקר ה"אמת" של בית"ר.
בניגוד לגופים מגוחכים כמו הבקרה התקציבית, שם גם קוף עם מצלתיים שלא דובר עברית יכול להעביר קבוצה, כאן מעורבת משטרת ישראל - סליחה, יחידות העילית של רשויות החוק: לה"ב 433 ויח"א - תחשבו מתי בפעם האחרונה כמות כזאת של רשויות חוק היתה מעורבת בעסקה של מכירת קבוצת כדורגל בליגות בארץ.
הלאה. הדמויות שמעורבות כיום סביב בית"ר הן ברובן כאלה שמפגשים עם החוק הן ה"בוקר טוב" שלהן. בית המעצר אינו זר לחלקן. הפשע על שלוחותיו הוא לא משהו שכתבי הספורט נתקלים בו בשגרה שלהם.
אזוטריה כמו מכירות משחקים בליגות הנמוכות לא מעניינות את משטרת ישראל, וגם כך מדובר באירוע שהוא בשוליים של הספורט הישראלי. את מי מעניינות הליגות הנמוכות בישראל חוץ מאנשי הענף ומהמרים?
ההשוואה המתבקשת היא כמובן לפרשת מכירות המשחקים של יובנטוס, שם התגייסה העיתונות בחלקה כדי לחשוף את מכירות המשחקים של הקבוצה הכי גדולה באיטליה. כאן הסיפור שונה לגמרי: המשטרה יודעת שיש ריקבון סביב בית"ר ומונעת בגופה את המשך הקומבינה.
בעלי הקבוצות בכדורגל הישראלי, וכל מי שמעורב בו, לא רוצים לראות את בית"ר מתפרקת, כי מדובר בהפסד של מיליוני שקלים לכל הקבוצות. משטרת ישראל לא צריכה עזרה של עיתונאי ספורט שבשגרה מתגאים בסקופים על החתמה של בלם מקדוני כושל, כדי לפצח את התעלומה הזאת. היא ברורה לכולם, אגב גם לרוב אנשי תקשורת הספורט.
העניין הוא שרוב האנשים השפויים ואוהבי הספורט, ויש כאלה רבים מאוד בכדורגל ובספורט הישראלי, לא ישמחו להתעורר עם ראש של סוס במיטה.
כולה כדורגל, משהו שמשמש עבורנו בריחה מה מציאות בסופי שבוע. את הקומבינות והרפש יש לנו מספיק במדורים האחרים בעיתון, באתר וביישומון. מתי בפעם האחרונה כמות כזאת של רשויות חוק היו מעורבות בעסקה של מכירת קבוצת כדורגל בליגות בארץ?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו