חזרתם של הליגיונרים הרבים לליגת העל, בראשותו של הכוכב הגדול של העשור האחרון בכדורגל הישראלי, ערן זהבי, שערך אמש (חמישי) הופעת בכורה מוצלחת במדי מכבי תל אביב, שלח אותנו לבדוק מה קרה ללגיונרים הגדולים שחזרו הנה לאחר קריירה מצליחה מעבר לים.
או במילים אחרות: כמה מהם הפכו להיות אלי אוחנה וכמה מהם היו יותר בכיוון אייל ברקוביץ' שהלך להתבודד עם התנינים בחמת גדר.
אבי כהן ז"ל
הלגיונר הבכיר הראשון, שעשה דברים מטורפים בליברפול כולל זכייה בליגת האלופות בעונת 80/81 , חזר לעמדת הבלם בקבוצת נעוריו היישר אל תוך שנות השמונים- העשור השחור של הצהובים. כהן עוד הספיק לתת גיחה למאמן שאהב אותו כל כך גרהאם סונס, בגלאזגו אצל ריינג'רס אבל שנה אחת הספיקה לו כדי לחזור למכבי תל אביב ולפרוש כבר במכבי נתניה.
כהן נשאר שם דבר בכדורגל האנגלי והישראלי, וייחשב תמיד כמי שעשה היסטוריה וחזר מוקדם מדי לארץ. בעידן אחר סביר להניח שהיה מעביר את הקריירה שלו באירופה, ולא שוהה לתחנונים של אנשי קבוצתו מגיל 9 וחוזר לארץ מוקדם מדי אל הכדורגל הישראלי החצי מקצועני בשנות השמונים העליזות.
אלי אוחנה
כשיצא בן ה-23 לאירופה, הוא הבטיח לעיתונות הישראלית שהיציאה לאירופה "היא חד סטרית". היום זה נשמע כמעט דמיוני, אבל בשנת 1988 זכה אלי אוחנה ב'פרס בראבו' לכדורגלן הצעיר המבטיח ביותר באירופה. שנה לפניו זכה בפרס מרקו ואן באסטן ושנה אחריו זכה פאולו מלאדיני.
אלי אוחנה היה לגיונר שלקח קבוצה קטנה כמו מכלן לזכייה בגביע אירופה למחזיקות רגע לפני שהכדורגל "מיסחר" את עצמו לדעת וסיפורי סינדרלה שכאלו הפכו לכמעט בלתי אפשריים.
לאחר ארבע עונות באירופה כולל אחת כושלת מכל הבחינות בפורטוגל, הוא חזר כדי לעלות את קבוצת נעוריו ליגה עם 17 שערים במגרשים העלובים של הליגה הארצית.
אחר כך הוסיף שתי אליפויות וקיבע את עצמו לנצח בויכוחים הבלתי נגמרים בשאלה: האם מדובר בגדול כדורגלני ישראל בכל הזמנים נוכח ההצלחה האדירה באירופה והחזרה היותר גדולה לישראל לחלק האחרון של הקריירה.
חיים רביבו
האם חיים רביבו הוא גדול הליגיונרים שלנו? בשמונה העונות שלו בספרד ובטורקיה הוא כבש 55 שערים, הובילו את הקבוצות שלו סלטה ויגו, פנרבחצ'ה וגלטסראיי לשיאים חדשים והפך לכוכב בכל בית בישראל עם תחילתו של המילניום הנוכחי. לאחר שנגע בשמיים, נחת לקבוצת ה"עגלטיקוס" שנבנתה על ידי ג'קי בן זקן במתקן העלוב בי"א באשדוד.
מה שהתחיל כפרויקט ענק, התנפץ לרסיסים אבל רביבו עצמו כיכב עם שישה שערים ושישה בישולים ב-13 משחקים. נוכח הכישלון של הפרויקט דיבר הכוכב על תחושת "מיצוי" ופרש ממשחק פעיל. ממש כמו חברו בפיסקה הבאה, הפך לאחד הסמלים לכך שעדיף לפרוש אחרי קריירה ענקית באירופה, עוד שם.
אייל ברקוביץ'
ספק אם לקבוצות כמו סאות'המפטון, ווסטהאם או מנצ'סטר סיטי היו כל כך הרבה אוהדים כמו בתקופה ש"הקוסם" שיחק בהן. ישראל עקבה אחרי אייל ברקוביץ' לכל מקום באי הבריטי בוא שיחק ומטוסים שלמים המריאו רק כדי לראות אותו. הוא הלהיב את הבריטים ואת הישראלים ואנחנו זכינו לראות אותו רק במשחקי הנבחרת בלייב או כשהגיע הנה עם סלטיק הסקוטית.
קיווינו וציפינו שנזכה ממנו לשנת פרישה, וגם הוא ממש כמו רביבו, חזר לעונת עגלקטיקוס בגירסת לוני הרציקוביץ' לאחר שרוני לוי לא רצה אותו במכבי חיפה. רגעי השיא של ברקו בחזרה כללו בעיקר קללות אל עבר שופטי ישראל ושיחה עם התנינים בחמת גדר ופרישה עצובה למדי. ערן זהבי, ראה הוזהרת, כל הסימנים מראים שהשופטים הישראלים לא באמת השתנו. התנינים בכל מקרה, כבר מחכים.
יוסי בניון
הכוכב של הדור הבא אחרי ברקו ורביבו, התעקש לא ללמוד מהמבוגרים ואחרי 12 שנים מדהימות לא פחות ברחבי היבשת הקלאסית אהבתו של הנער מדימונה לכדור המתגלגל, מנעה ממנו לפרוש בזמן.
לאחר שכבש בברנבאו מצא עצמו נפצע במשחק הכנה מול בני סכנין. אפילו הזכייה היחידה שלו בגביע המדינה בו זכתה מכבי חיפה לאחר 18 שנה עקרות, הצליחה להסתיים רע לאחר שעוד באותו הערב רמז שהוא עוזב למכבי תל אביב.
אחר כך החלו נדודים במחוזות הביזאר של הכדורגל הישראלי כולל גולים יפים במדי מכבי פ"ת נגד הפועל אשקלון ומריבה עם אלישע לוי (איך אפשר לריב עם אלישע לוי?) ופרישה במדי בית"ר בירושלים רגע לפני גיל 40.
בניון, סמל לאהבת הכדורגל הישראלי, הסכים להתפלש במים העכורים של הכדורגל שלנו כשחזר ארצה, רק כי לא רצה לפרוש בזמן. את התיקון אנחנו מקווים, יעשה בתפקיד הנוכחי שלו בנבחרת ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו