טרמפים לת"א ושיעורים שייזכרו לנצח: על הזכות להכיר את מודי בר-און מקרוב

אף פעם לא התחברתי לספורט. לא כשהייתי ילד קטן, לא כנער ובטח שלא כאדם בוגר. הקשר בינינו הוא מקרי בהחלט. לכן, כשבשנת 2011 הגעתי לשנת הלימודים האחרונה שלי בלימודי התואר שלי במסלול קולנוע וטלוויזיה במכללת "ספיר", הופתעתי לראות שם מוכר ברשימת הקורסים האפשריים – מודי בר-און.

יוצרים רבים נוהגים להרצות בשלל מקומות אקדמיים, ומודי היה שם מוכר מתוך רבים אחרים שלמדתי אצלם במהלך הלימודים. ערן של אז, שהיה רק בן 24, לא הבין למה מגיש הספורט מעביר לתלמידים שיעורי אולפן ותוכן. הרי חוץ משידורי ספורט, מה לו ולתכנים אחרים? ערן של אז לא הכיר את ההיסטוריה המקצועית של אותו מגיש, וגם לא ידע כמה הוא הולך ללמוד בקורס הזה.

לעולם לא אשכח את השיעור הראשון איתו. זה היה יום חמישי אחר הצהריים, השיעור האחרון של השבוע. כולנו היינו כבר עייפים ורק רצינו ללכת הביתה – ואז מודי נכנס, והביא איתו קסם שכבש אותנו בתוך רגע. הוא פתח את השיעור בכך שהציג את עצמו בצורה הכי צנועה שאפשר, בגובה העיניים של הסטודנטים שהסתכלו עליו בהשתאות, וביקש מכולנו לספר קצת על עצמנו ועל התשוקה שלנו לטלוויזיה.

הוא קינח בכך שהוא הציע טרמפ לכל מי שרוצה לחזור לאזור המרכז מהמכללה, שנמצאת בשדרות, והדגיש שאנחנו לא צריכים להתבייש. ניצלתי את ההצעה שלו בכמה הזדמנויות, ובכל פעם נהגנו לדבר על המקצוע, על הלימודים, על איך זה להיות בפרונט ולא להתרגש מכך, על החיים האישיים שלנו, עליו ועליי – ואפילו על ספורט (לעזאזל, הוא גרם לי להתעניין בזה!). כמה עוד אנשים יכולים להגיד שהם העבירו נסיעות אחד על אחד עם מי שאפשר להגדירו כאחד ממגישי הספורט המוכרים ביותר בישראל?

התחושה הזו, שהוא פשוט אדם פשוט עם הרגליים על הקרקע, הייתה כזו שליוותה אותנו לאורך כל השנה האחרונה. הוא תמיד שמח לעזור ולשתף מהניסיון הרב שהוא צבר בקריירה הארוכה שלו, והוא עשה זאת בצורה נעימה ועם המון סבלנות. מודי, שכבר עשה דבר או שניים, נתן לנו עצות רבות, הדריך אותנו בשיעורים, הסביר לנו דברים כאילו היינו הראשונים לשמוע אותם. זה תמיד היה עם חן גדול ועם ההומור הייחודי שלו, שבלט במיוחד במפגשים קבוצתיים. חשבתם שהוא מצחיק בטלוויזיה? אתם לא יודעים עד כמה הוא היה מצחיק במציאות.

זמן לא רב אחרי שסיימתי את הלימודים התחלתי לעבוד בערוץ הספורט. התפקיד שלי לא כלל עבודה מול מודי, אבל נתקלנו לא מעט פעמים אחד בשני במטבחון, באולפנים, במסדרונות. מעבר לשיחות על הא ועל דא, הוא תמיד שאל לשלומי והתעניין בחברים אחרים שלמדו איתי, וגם היה שואל אותי לפעמים על פרויקט הגמר שלי, שעליו דיברנו לא מעט במהלך אותה שנה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

היו לי לא מעט מרצים בשלוש שנות הלימודים שלי. חלקם היו טובים, חלקם היו פחות מוצלחים, אבל רק מעט מהם נחקקו בזיכרון שלי. לא רק שמודי בר-און היה מהטובים, הוא גם היה מאלה שהותירו בי חותם שמלווה אותי עד היום, יותר מעשור מאז שקיבלתי את התואר שלי.