מיד עם סיום המשחק שבו הפסידה מכבי חיפה למכבי ת"א (3:1) שלשום, לקח מוחמד אבו פאני את המיקרופון, עמד מול יציע האוהדים ואמר להם: "לקחנו אליפות, בואו נחגוג". הוא לא עצר שם. החגיגות נמשכו בכיכר ספר שבמרכז הכרמל, וגם שם הקשר, שגדל במועדון, ניצח על השמחה והרקיד אלפי אוהדים סביבו, על אף התחושה המוזרה של הפסד ליריבה המושבעת וזכייה בתואר בו בזמן.
"היה לי ולשחקנים חשוב לשמוח", סיפר אבו פאני בראיון ל"ישראל היום", "לקחנו תואר שכל הקבוצות נלחמות עליו ורוצות אותו. התחלנו את העונה מוקדם, עשינו דרך קשה וארוכה, היו לנו שישיות, חמישיות ורביעיות שכבשנו, והיה לי חשוב לא לשכוח את זה. יש אנשים שחושבים שזה מובן מאליו לזכות באליפות, אבל זה ממש לא".
מצד שני, אתה משחק במכבי חיפה. אליפות שם לא אמורה להיות דבר מובן מאליו? "גדלתי במועדון ואני יודע מה הדרישות שלו - לזכות בכל תואר אפשרי. עברנו עשר שנים קשות של כישלונות, אז לחגוג שתי אליפויות זה מאוד חשוב אחרי תקופה כזאת".
מתי ידעת שזה שלכם?
"מיד אחרי הניצחון 2:3 על מכבי ת"א בבית. נכנסנו לחדר ההלבשה ופשוט ידענו. היינו במקום השני, אבל ידענו שהולכים להילחם עד הסוף. גם הניצחון על ב"ש, כשהבקעתי שם שער, היה ציון דרך, כי פתחנו פער בשלב קריטי של העונה. מכאן הבנו שאפשר לחגוג לפני המחזור האחרון. אגב, זה שהבטחנו אליפות, נותן שקט להתכונן לגמר הגביע מול ב"ש".
יש תמונה שלך כשחקן ילדים במכבי חיפה, עומד עם השחקנים במשחק ליגת האלופות מול באיירן מינכן. תסגור מעגל בעונה הבאה?
"הייתי בן 11, בילדים א', וזאת היתה האליפות האחרונה של המועדון. חלק מהשחקנים רצו לעלות עם השחקנים של באיירן, אבל אני העדפתי לעלות עם שחקנים של חיפה. חלמנו לשחק עם השחקנים האלה מתישהו. אצטדיון ר"ג היה מפוצץ. גם עפרי ארד ורועי פוקס היו איתנו במשחק הזה ועלו עם השחקנים, וגם רותם חטואל מהפועל ב"ש.
ברור שהחלום הוא לשחק בליגת האלופות בעונה הבאה. גם הליגה האירופית תהיה הישג, אבל קודם כל שואפים לקחת את כל התארים בארץ, לסיים עונה עם ארבעה תארים, כולל שלב בתים של הקונפרנס ליג. ההישגיות הזאת היא מה שמוביל אותך כשחקן. בהתחלה להיות בבוגרים של מכבי חיפה, אחר כך להיות שחקן הרכב, אחר כך בנבחרת, לזכות באליפות ואז אולי הגשמת חלום - ליגת האלופות או ליגה אירופית".
"אני ווינר ורוצה לקחת תארים"
העונה הזאת החלה בצורה קשה מבחינת אבו פאני. פיצוץ במשא ומתן עם מכבי חיפה, ששלח אותו ליציע לפני המשחק מול פיינורד בשלב הבתים של הקונפרנס ליג. כעת הוא חושף מה קרה מאחורי הקלעים, עד שחתם על חוזה חדש.
"בתקופה ההיא הייתי בלחץ. לא ידעתי מה יהיה איתי, אמרתי שאין סיכוי שאהיה ביציע", הוא אומר בגילוי לב ומצביע על האיש שעשה את המפנה: "ברק בכר עזר לי מאוד בעניין של החוזה. זה לא מובן מאליו שהוא עשה את זה ואני מעריך אותו. התפשרתי, אבל גם המועדון הלך לקראתי. לילה לפני פיינורד דודו דהאן הגיע אלי לכפר קרע. ישבנו עד ארבע לפנות בוקר, והוא אמר לי: 'זהו, אתה סגור במכבי חיפה, אתה חותם ותהיה בסגל'. לא הצלחתי לישון באותו הלילה. אמרתי לעצמי: 'איך זה ייסגר בתוך שעתיים, אם זה נמשך שלושה חודשים של משא ומתן?' יום למחרת ב־12:00 הגעתי למשרדים, וחתמתי. משם טסתי לאסיפה ואני רואה את השם שלי בהרכב".
ארבעה ימים אחר כך, מול מכבי ת"א, נפצעת לראשונה בקריירה בצורה לא פשוטה. מה עבר עליך?
"הפציעה עצרה אותי קצת. אני גם מאמין בעין הרע, ופציעות הן הרבה מזל. זו לא פציעה של תאקל או שחקן, הכל קרה תוך כדי ריצה. אולי בגלל כל ההכנה כמה ימים קודם, העצבים, כנראה הכל השפיע. זה היה הרגע הכי קשה שלי העונה. אתה מרגיש שהכל מתפרק ומפחד שתשב בבית שנה. ואז אתה שומע קללות כמו 'אבו פאני מת', וכל העולם נופל עליך. פחדתי מפציעה בצולבת ושכל התוכניות ילכו לפח. חשבתי על עונה טובה ולצאת לאירופה, ולא ישנתי כל הלילה. עשיתי MRI ואמרו לי שזה מניסקוס חיצוני, וזה פתאום הרים אותי".
דיברת קודם על בכר. יש לו חמש אליפויות בשבע השנים האחרונות, מה הופך אותו למה שהוא?
"ברק מאמן גדול, לקחת חמש אליפויות בשבע שנים זה לא נורמלי. הוא מצליח לשמור את כולנו במתח. אתה מתאמן ולא יודע מי טוב או מי בהרכב. הפרצוף אותו דבר. אתה כל הזמן במתח ורוצה להראות לו ולשמוע ממנו. יש צוות שתומך, זה נכון, אבל ברק הוא כמו מנהל שאתה מחכה לרצות אותו כל הזמן".
מה הרגע הכי גדול שלך העונה?
"היו שניים. הגול נגד מכבי ת"א באלוף האלופים והקרן כששמרתי על הכדור באותו 2:3 מול מכבי ת"א. כל המשחק הזה היה מטורף. ירדנו בפיגור של 2:0 למחצית וברק אמר לנו: 'אולי לא נחזור, אבל תהיו אתם'. צעקנו בחדר ההלבשה וברק הרגיע: 'תנו את הראשון ותתקדמו'. בקרן הרגשתי שהכדור יישאר איתי לנצח אם צריך. אני ווינר, אני רוצה לנצח ולקחת תארים".
הריקוד האחרון pic.twitter.com/8z0ERHFwmb
— Noam Talmon (@noam244) January 3, 2022
יש סיכוי שתצא לאירופה בקיץ?
"אני רוצה להגשים חלום, אבל זה לא יהיה בכל מחיר. לא אלך לקבוצה פחות טובה ממכבי חיפה. אצא רק למועדון גדול שאוכל להתקדם בו. גם אם אלך וגם אם לא, עשיתי אליפויות במכבי חיפה והגשמתי חלום. השארתי משהו עבור המועדון שגדלתי בו, החזרתי לו, וזה חשוב לי".
"המילה של אבא קדושה"
משפחת אבו פאני היא הגדולה ביותר בכפר קרע. אבא סמי ואמא אמנה ליוו את מוחמד מהרגע הראשון בילדים של מכבי חיפה ועד הבוגרים. סמי הוא לא רק "אבא של", אלא גם השחקן הכי טוב שצמח בכפר קרע, עד שהגיע בנו. אחרי קריירה בהפועל טייבה ובאחרות, הוא היה סקאוט במכבי חיפה, שתפקידו היה לגלות כישרונות במגזר הערבי.
"יש לי כבוד אדיר אליו", מספר מוחמד, "לא משנה מה אני רוצה, המילה שלו קדושה. הוא היה מאוד מעורב במשא ומתן עם מכבי חיפה, והוא זה שעזר לי לגשר על הפערים. הוא דמות דומיננטית, וכמובן גם אמא שלי, שמגיעה לכל משחק. אגלה כאן סוד: ההורים שלי לא יושבים באותו צד באצטדיון. אבא שלי יושב ביציע הכבוד ואמא שלי בקצה השני של האצטדיון, כי היא לא חוסכת במילים על השחקנים, כולל עלי. היא פרשנית לא פחות טובה מאבא שלי, אז היא מעדיפה לשבת רחוק".
לסיכום, יש לכם עוד משחק אחד מול הפועל ב"ש בגמר הגביע. תסיימו עונה עם ארבעה תארים?
"ב"ש קבוצה מאוד אגרסיבית ונחושה. הם גם רוצים לנצח אותנו, וכל משחק נגדנו בליגה זה על שש נקודות. ניצחנו אותם בגמר גביע הטוטו ובליגה פעמיים, בית וחוץ, אז תמיד יש תחרות בינינו. לקחנו להם אליפות וגביע הטוטו, אז אני מצפה למשחק אגרסיבי גם בגמר הגביע, בתקווה שגם שם ננצח".
