סדנה לעצבים: על ההפסד של מכבי חיפה בטרנר

1. מכבי חיפה תהיה אלופה גם העונה. הצלחת לגמרי מגיעה לה, למרות שמתחילת הפלייאוף היא מתנהלת בצורה כמעט לא מובנת. חיפה חייבת סדנה לטיפול בעצבים. כתבנו על זה מזמן. הערב (שבת) בטרנר, כל כוכביה איבדו את זה, כל אחד בדרכו. אבו פאני, רודריגס, אצילי, חזיזה. שלא לדבר על נפילת מתח אצל כולם, כולל כולם, מאז ה־0:0 של מכבי ת"א מול בני סכנין במחזור הפלייאוף הראשון. חיפה הבינה עוד אז שהאיום עליה לא באמת קיים.

ב"ש, למרות שלא ויתרה עד הסוף, לא באמת נספרה על ידי חיפה, שניזוקה ממנה בכל המפגשים ביניהן, אבל ידעה שלא מדובר במי שנבנתה כדי לזכות באליפות. לרוני לוי ולאליניב ברדה היו יותר מדי חוסרים ופחות מדי איכויות - יש גבול כמה אפשר למקסם את ספורי - כדי לתת פייט של ממש. עצם העובדה שהם היו שם בסביבה כל הזמן, היא הפתעה בפני עצמה. לכן לאיתן טיבי ולב"ש מגיע העונה לסיים לפני מכבי ת"א, למשל, גם בגלל שבמפגש החשוב ביניהן באמת - ב"ש לקחה אותה ביג־טיים בגביע.

בכדורגל הישראל המושג "זמן איכות", שבו האלופה שבדרך נותנת שואו, כמעט שלא קיים. התואר נלקח בלי קלאס. לא מעיזים להצהיר שחיפה אלופה כי יש עוד "סיכוי תיאורטי" ונדרשים לשחק על בטוח. אבל למרות צמצום הפער, סיפורי אלף לילה ולילה לא באמת מתרחשים כאן, בעיקר כי לאף אחת אין את האתוס שיש לריאל מדריד.

2. מכבי ת"א נגד מכבי נתניה משוחק בחיפה. הכדורגל הישראלי משמיד את עצמו מבפנים ע"י האנשים והמוסדות שלו. החלטת דייני בית הדין להעניש קולקטיבית קבוצות ואת כל האוהדים בגלל כמה עשרות מופרעים - תפרק את המעט שנשאר. גם ככה היתה כאן עונה אלימה שבה החוליגנים ניצחו. אותם לא קונסים, לא אוסרים ולא מרחיקים לצמיתות. מערכות האכיפה פה הן בדיחה במקרה הטוב, ומסכנות חיים במציאות. הייתי מציע לשר הספורט חילי טרופר להזמין את הדיינים ואת שר המשפטים, כדי שיבינו איפה אנחנו חיים. חיים בינתיים.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

מכבי נתניה ידעה שסכנין והפועל ת"א, יריבותיה על המקום הרביעי, השאירו לה את הבמה להבטיח - ובצדק - את הכרטיס המיוחל. נתניה שיחקה כמו שהיא יודעת, אבל נפלה לרגליו של אוסקר גלוך, שיחד עם יובאנוביץ', הוא המורשת העיקרית של עידן מלאדן קרסטאיץ'.