20 שנה היה יעקב אראל מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל, ועוד 12 שנה (2010-1998) האיש מספר 3 באופ"א, שקיבל על עצמו עוד ועוד משימות שכל איש כדורגל היה מוכן לקבל גם רבע מהן. הוא בן 68 ויצא לפנסיה לפני שמונה שנים, כמו כל אזרח שוויצרי טוב. אראל הוא היום שוויצרי לכל דבר, גר בניון, מקום מושבה של אופ"א, על גדות אגם ז'נבה. הוא מגיע לא מעט לישראל, אבל אחרי 20 שנה המנטליות שוויצרית לגמרי.
אראל מנהל היום חברה לייעוץ אסטרטגי ועדיין משמש משקיף מטעם אופ"א בליגה האירופית. הוא אוהב את אנטואן גריזמן, אפילו יותר מרונאלדו ומסי, והיה כמובן בגמר הליגה האירופית בין אתלטיקו מדריד למארסיי. ב־22 שנותיו בהתאחדות (1998-1976) הוא כתב תקנונים, שדרג את מערכת השיפוט בבתי הדין, לחש על אוזניהם של חמישה יושבי ראש (מנחם הלר, מיקה אלמוג, חיים הברפלד, שאול סווירי וגברי לוי), ואפשר לומר שבזכותו ישראל התקבלה סופית לאירופה בתחילת שנות ה־90. הרבה בגללו אלוף אירופה מיורו 92', ריצ'רד נילסן, אימן את הנבחרת.
במונדיאל הקרוב הוא יעודד את שווייץ וייצא לרוסיה לצפות במשחקיה. אם יקבל טלפון מישראל לחזור להיות יו"ר ההתאחדות, התשובה תהיה שלילית. למה? "כי קבעתי את חיי בשווייץ ואין לי כוונה לחזור", הוא מסביר בראיון ל"ישראל היום", "ישראל כבר לא אתגר בשבילי, ושלא יבינו אותי לא נכון - היא מאוד יקרה לי, והנבחרת וההתאחדות הן חלק ממני, אבל היום אני במקום אחר".
תסביר מה חולה כל כך בכדורגל פה.
"היו בנבחרות ישראל שחקנים טובים ששיחקו בקבוצות גדולות באירופה, אבל ההתאחדות לא הצליחה לגרום להם להשקיע בנבחרת. תבדוק למה שווייץ נבחרת טובה. כולה 7.5 מיליון תושבים שמחולקים ל־28 קנטונים עם גרמנים, צרפתים ואיטלקים, ובכל זאת הצליחו לאחד את כולם ככה שכל זקנה או ילד הולכים ברחוב עם חולצה של הנבחרת. אם ילד לא מתחבר לנבחרת, גם הבן שלו לא יתחבר. בישראל עושים מעט מאוד, וצריך להתחיל, כי זה לוקח זמן".
יש ויכוח אם להביא אנשי מקצוע מחו"ל או לעבוד עם מקומיים.
"כשדנמרק זכתה ביורו 92', לקחתי על עצמי פרויקט להביא את נילסן, ועובדה שהוא בא. אני בעד צוות זר, כי ישראל צריכה לצאת מהגטו שלה, להיפתח לעולם ולקחת ממנו את הטוב. גם בנבחרות גדולות קורים דברים רעים בגלל ניוון. איטליה לא הגיעה למונדיאל כי יש יותר מדי זרים, ולנבחרת אנגליה אין שוערים כי הליגה מלאה זרים".
מה הבעיה הכי גדולה של ישראל?
"יש בעיות מבניות ומנטליות. אין תרבות ספורטיבית שיוצרת הזדהות לאומית עד הנבחרת. כששחקן זורק באמצע משחק את סרט הקפטן, זו בעיה קשה בתרבות הספורט שלנו. זה לא מתקבל על הדעת, ולא תראה את זה בשום נבחרת אירופית אחרת. לא צריך פה שינוי טכני, אלא רב חובל שיוביל את הספינה למקום אחר, עם גיבוי וחופש פעולה מהבוס שלו בהתאחדות".
אין הזדהות לאומית עם הנבחרת. זהבי // צילום: עמי שומן
תשאלו את יעקב
אראל היה סטודנט למדעי המדינה ולהיסטוריה כללית בן 26, כשהתמודד על מכרז לתפקיד דובר ההתאחדות. בהמשך, כמנכ"ל, יישם את המלצות ועדת השופט עציוני, שדרשה כי ימונה מנכ"ל רב סמכויות ובלתי תלוי במרכזי הספורט, ניטרלי ולא פוליטיקאי, ובעיקר פקיד מוכשר. ישראל סולקה מאסיה ב־1974 ונדדה 18 שנה בין הופעה חד־פעמית באירופה לחברות בבית האוקיאני, עם מפגשים מול אוסטרליה, ניו זילנד וטייוואן. נשיא אופ"א דאז, האיטלקי ארטמיו פראנקי, לא היה חובב ישראל, שמצאה חיבוק גדול דווקא אצל נשיא אופ"א הבא, השבדי לנארט יוהנסון.
"יוהנסון נדר נדר שישראל תצטרף לאופ"א, ויחד איתו תמכו בנו השוויצרים, הדנים ושאר מדינות סקנדינביה", מספר אראל, "מי שהתנגדו לנו היו איטליה, אנגליה, ספרד ופורטוגל. בשתי האחרונות שלטו פשיסטים כמו פרנקו וסלזאר, אבל היינו צריכים תמיכה של חמש התאחדויות ותמכו בנו שמונה או תשע. למשל ארני ווקר הסקוטי, שתמך בנו גם הרבה בגלל השנאה של הסקוטים לאנגליה, שסירבה לצרף אותנו".
איך השנים לא השחיתו אותך?
"כשאתה בא מחינוך קפדני ומתפיסת עולם שמקדשת סדר, אתה לא נופל. הייתי 20 שנה בתפקיד, ולא תמצא מילת ביקורת עלי אצל מבקר המדינה".
הבקרה התקציבית הפכה לבדיחה.
"זה התחיל טוב ותקיף בתקופת יאיר רבינוביץ', אבל המנגנון נחלש כי אבדו האיזונים בין המערכת הפוליטית שבחשה, למערכת המקצועית שהיתה אמורה להישאר חופשית. כשיש לחצים לאשר או לא - ככה זה נראה".
אבל סיפור חייו של אראל, כמובן, הוא החיבור למנגנון הניהולי של אופ"א ונסיקתו לצמרת הארגון. זה התחיל ב־1992 עם התמוטטות בריה"מ. אופ"א, שרק ליגת האלופות מכניסה לה בכל שנה 3.6 מיליארד יורו, היתה לפני 25 שנה ארגון די מרושש שלקח הלוואה של 160 מיליון פרנקים שוויצריים כדי לעזור בבניית ההתאחדויות החדשות שהוקמו במדינות שהתפצלו מבריה"מ. בלילה אחד הוקמו התאחדויות במולדובה, בליטא, בלטביה, בבלארוס ובאסטוניה, ואופ"א חיפשה אנשים עם ידע ניהולי שיבואו ויעזרו בהקמה, וגם יפקחו על הכסף.
אראל מונה למנטור של לטביה, ליטא ובלארוס, והיה צריך לבנות את כל הלוגיסטיקה מאפס: "הגענו ללפאיה, עיר נמל לטבית בים הבלטי שהיתה בסיס צוללות סובייטי. ברגע שהרוסים עזבו, לפאיה הפכה לעיר רפאים, אך יום אחד היא היתה צריכה לארח קבוצה אנגלית במוקדמות גביע אופ"א והייתי צריך לאשר את האצטדיון. הגעתי לשם וחשכו עיניי. הכל נראה זוועתי, ואמרתי למנהל שם שהוא חייב לדאוג לחומרי ניקוי ולצבע. היה לי מתורגמן, אבל הוא לא רצה לתרגם לי. התעקשתי והוא ענה שהמנהל מעדיף לקנות בכסף הזה שני בקבוקי וודקה".
ב־1996, כשיוגוסלביה התפרקה, מונה אראל למנטור של קרואטיה, וכשבאופ"א הבינו שהם לא יכולים בלי יעקב מישראל - הוא נכנס ליו"ר שלו, גברי לוי, והודיע שהוא עוזב. לאופ"א אראל לא היה צריך להביא המלצות, והמנכ"ל גרהארד אייגנר מינה אותו לתפקיד מנהל התחרויות ואחראי מתוקף כך למחלקות הנערים, הנוער, למועדונים ולנבחרות הלאומיות.
בלאטר, לוזון ופלאטיני. "היו שמועות על הכדורים בהגרלות" // צילום: רויטרס
ביורו 2004 בפורטוגל היה אחראי לארגון הטורניר. אייגנר הכיר לו תודה וסייע לו לקבל אזרחות שוויצרית בהליך מזורז. אראל הוא אזרח שוויצרי למופת, שמוביל חולים וזקנים לטיפול רפואי בכל יום חמישי משעות הבוקר עד הצהריים. זו החובה הקטנה שלו לתועלת הציבור.
לא יעזור לך, אבל אופ"א ופיפ"א נתפסות כארגונים מושחתים ומסואבים, עם מנהלים שמושכים משכורות עתק וישנים במלונות של 5,000 דולר ללילה, והכי גרוע - סוגרים דילים שמביאים מונדיאלים לרוסיה ולקטאר.
"קורה דבר גרוע כשאנשים יושבים בתפקידים שלהם תקופות ארוכות, ואז שוכחים מה מותר ומה אסור. הם מתחילים לדבר במונחים של 'אופ"א זה אני' ו'פיפ"א זה אני'. אני יכול להגיד באחריות שאופ"א הוא ארגון נקי. תמיד יכולות להיות תופעות שאפשר להימנע מהן, אבל הן מינוריות. הבלאגן הגדול מתרחש בפיפ"א ובוועד האולימפי הבינלאומי. אני לא יכול לבוא ולהוכיח שחיתות, אבל אם צריך לקבל החלטה על פי פרמטרים נורמליים, 54 מעלות במדבר בזמן מונדיאל זה לא מצב סביר. קטאר לא עשתה עד היום שום דבר בכדורגל, אין לה מורשת, וחיים בה 100 אלף קטארים ועוד מיליון עבדים שמשרתים אותם.
"בוא תבין מה זה אופ"א ומי זה אייגנר - ב־2000 עברנו לבניין החדש בניון ובאתי לאייגנר עם בקשה לתקציב עבור המנכ"ל לשעבר של בורוסיה דורטמונד, שרציתי להעסיק בענייני ביטחון. עשיתי תחשיבים סבירים, אבל אייגנר לא הסכים והתווכח איתי שעה על הצורך במשרה. הוא היה אמור להיות העובד ה־89 של אופ"א, שהיום עובדים בה 550 עובדים. פעם לא הרשו לנו לזרוק כסף, והיום עוד מיליארד פחות מיליארד זה לא מזיז. זה כמו משכורות הבנקאים, המנכ"ל משיג 6 מיליארד שקל לבנק, אז אם הוא ירוויח עוד 2 מיליון שקל בחודש, מי ירגיש?"
ספ בלאטר הוא סמל הסיאוב?
"בלאטר שרמנטי ואמן יחסי ציבור, שיכול לתת לנציג האפריקני את ההרגשה שהוא האיש הכי חשוב בעולם, אבל עכשיו הוא מחכה למשפט והוא מזדקן. כשאתה מרוויח מיליון יורו בחודש, לא כולל חשבון הוצאות פתוח למלונות, לארוחות ולמכוניות, קשה לחבב אותך".
מישל פלאטיני אמר עכשיו שהיה ניסיון מכוון לארגן את מונדיאל 98' ככה שצרפת וברזיל יגיעו לגמר.
"אם זה נכון זה מחריד, ואני מקווה למען שמם של פיפ"א ופלאטיני, שהיה יו"ר הוועדה המארגנת ב־98', שזה לא נכון. מה שכן, היו שמועות על הכדורים בהגרלות המשחקים, שהיו מקררים חלק מהם כדי שאפשר יהיה להבחין בין כדור לכדור ולהוציא את המתאים".
אתה מבין את ארגנטינה, שהעדיפה לשחק בסמי עופר ולא בטדי?
"מבין לגמרי. לשחק בירושלים מפחיד אנשים שלא גרים כאן. יש הבדל בין לבקר במקומות הקדושים בעיר לבין לשחק בטדי. ביקור אפשר לבטל מהרגע להרגע, לשנות אצטדיון זו בעיה".
מי הספורטאים הכי פופולריים בשווייץ?
"רוג'ר פדרר וגרניט צ'אקה. עכשיו כולם בטירוף לקראת המונדיאל. טירוף שוויצרי, אבל טירוף".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
