בסוף המשחק שלשום בסמארה, חצי שעה אחרי העלייה לחצי הגמר, עמדו עדיין מאות רבות של אוהדי אנגליה, אולי אפילו אלפים, ושרו כמו תוכי, בכל פעם מחדש, את "It's Coming Home". הסתכלתי עליהם וממש קינאתי.
נכון שבגדול אין מה להשוות בין אנגליה לישראל, והפרמייר ליג זה באמת מוצר שאין שני לו באירופה, אבל הנבחרת שלהם, לאורך שנים, הזכירה לי הרבה פעמים את נבחרת ישראל. כמו שלנו יש את מקסיקו 70', האנגלים מתרפקים על התואר ההוא ב־66', ובגדול, נבחרת שלושת האריות נתפסה במולדת הכדורגל כנלעגת, חסרת אישיות וחדלת אישים, ובהתאם היחס הציני והמבזה של התקשורת והתיעוב ההדדי בין הצדדים.
ההתרסקויות של אנגליה במונדיאלים הקודמים האיצו הקמתו של בית נבחרות, שאת הניהול המקצועי שלו מתווה בשנים האחרונות דן אשוורת', המנהל הספורטיבי של ווסט ברומיץ', וכן הושקע כסף גדול בתשתיות פיזיות ואנושיות, הוקמה מחלקת מחקר ומונו מאמנים שעבדו ביסודיות עם הדור הצעיר. בגדול, נבנה דנ"א חדש לנבחרות, שרואות בתכונות האישיות ובאופי בסיס דרמטי להשקיע בשחקן או לא. פירות ראשונים נקצרו בשנה שעברה עם הזכיות של הנבחרות עד גיל 17 ועד גיל 20 באליפות העולם, והזכייה של הנבחרת עד גיל 19 ביורו.
אפשר גם אצלנו
ד"ר מרק ורטהיים, איש מדעי הספורט באוניברסיטה לספורט DSHS בקלן, ומרצה מבוקש במועדוני כדורגל ואקדמיות בגרמניה, חיבר יחד עם ד"ר חיים קאופמן, היסטוריון ספורט ומרצה במכללה ע"ש זינמן במכון וינגייט, מתווה של 10 נקודות שלדעתם יוכל לתת לכדורגל הישראלי אופק, אם מישהו כאן רוצה בכלל לחולל שינוי, כדי שבעוד 15-10 שנים נוכל אולי להפוך מכלום ושום דבר באירופה ובעולם בכלל, לפקטור מסוים.
הנה כמה מהסעיפים הבולטים:
המודל הישראלי. ורטהיים וקאופמן מדברים בסעיף הראשון על יצירת מודל אסטרטגי ישראלי, שיתאים למרקם האנושי כאן. רוב השחקנים המקומיים אינם גבוהים, לא מהירים והמדינה עצמה נטולת מסורת ספורטיבית ראויה, ולכן צריך לפתח מודל להצלחה שיתאים ליתרונות המקומיים: כדורגל יצירתי, פיתוח קואורדינציה, חשיבה מהירה, התמודדות עם מצבים של חוסר ודאות ומינון הבנוי על יחס שונה בין גורמי ההישג בספורט (טכניקה, טקטיקה, כושר גופני, היבטים מנטליים־רגשיים, יכולת אינטלקטואלית והיבטים חינוכיים).
הגעה ליעד. הסעיף השני מדבר על קביעת יעדים, מטרות ואסטרטגיה רב־שנתית התואמים למודל, כשהמטרה להגיע בצורה הדרגתית לשיא היכולת של הכדורגלן, בלי שגורם אחד יפריע לשני, וזה בהתאם לגיל ולהתפתחות הביולוגית.
בין חינוך וספורט. באחד הסעיפים שני חוקרי הספורט קוראים להקמת מנגנון ארגוני ומקצועי שיחבר בין החינוך לספורט בארץ. היום יש הפרדה בין הגופים, והם גם כפופים למשרדי ממשלה שונים. שיתוף הפעולה ישפר תהליכי איתור, מיון וטיפוח כישרונות על בסיס הבנה של הצרכים הייחודיים בכל תחום.
ידע זה כוח. סעיף נוסף מדבר על הפיכת ההתאחדות לכדורגל והמועדונים לספקי ידע. ההתאחדות היום היא גוף מארגן (משחקי ליגה, הכשרת מאמנים, ארגון משחקי נבחרת וכו'), אך היא לא מהווה מקור לידע נגיש למי שעוסק באימון ואינה מספקת ידע המאפשר לעובדים במועדונים לתפעל בנורמות מקצועיות מחייבות. המאמן פועל בעיקר על פי שיקול דעתו, ללא הכוונה מקצועית.
הקמת אקדמיות כתחליף למחלקות נוער. רוב מחלקות הנוער בארץ עוסקות באימון גילאי, שבמרכזו המשחק הבא והתוצאה. בעולם מקימים אקדמיות שמהוות מסגרת לבניית תהליך רב־שנתי של שחקני כדורגל על בסיס תכנון, מעקב, ניתוח ואימונים פרטניים על סמך בדיקות תקופתיות. כשהשחקן מגיע לגיל בוגרים, אפשר לשלוף עליו את כל הנתונים הנדרשים, במינימום ליקויים.
כיוון שבאיסלנד אי אפשר לשחק כדורגל שבעה חודשים בשנה, לומדים שם כדורגל באולמות בגודל אמיתי. בלונדון ניצלו את החידוש העירוני של אולימפיאדת 2012 לבניית תשתיות ומגרשי אימונים ופרסו אותם על שטחים נרחבים בעיר. אחוזים ניכרים של הכישרונות באו משם.
מעמד המאמן. במועדונים המובילים בעולם הצוות המקצועי נמצא בראש סדר העדיפויות, לעיתים לפני תקציב לשחקנים, מתוך הבנה שתנאי להצלחת שחקני נוער היא איכות הצוות המקצועי. צוות מקצועי מורכב ממאמן, עוזר מאמן, מאמן כושר, מאמן מניעה ושיקום ומאמן שוערים. צוות מעטפת כולל רופא ופסיכולוג. בשנים האחרונות קיימת בישראל הבנה לכך, אבל קיים ליקוי בשיתוף הפעולה ובביצוע.
תסתכלו מסביב. סעיף אחר מפנה אצבע ביקורתית כלפי המאמנים הלאומיים בכל הגילים, וקובע שהם עסוקים נקודתית במשימת הנבחרת שלהם, לא מעורבים ולא הופכים למנטורים של השחקנים בקבוצת הגיל השייכת להם. יוצא שאין להם זיקה ותרומה משמעותית כמובילי ידע.
הרעיונות כאן נשמעים טוב, אבל קשה להניח שבמציאות הפוליטית והארגונית של הכדורגל הישראלי, תבוא הדמות הנכונה ותיישם את החזון. אנגליה בדרך הנכונה לצאת מהבוץ. אנחנו נתרום את חלקנו לכדורגל בעולם כבטטות טלוויזיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו